מארק 10

1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃

And he arose from thence, and cometh into the borders of Judaea and beyond Jordan: and multitudes come together unto him again; and, as he was wont, he taught them again.

2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃

And there came unto him Pharisees, and asked him, Is it lawful for a man to put away [his] wife? tempting him.

3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃

And he answered and said unto them, What did Moses command you?

4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃

And they said, Moses suffered to write a bill of divorcement, and to put her away.

5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃

But Jesus said unto them, For your hardness of heart he wrote you this commandment.

6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃

But from the beginning of the creation, Male and female made he them.

7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃

For this cause shall a man leave his father and mother, and shall cleave to his wife;

8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃

and the twain shall become one flesh: so that they are no more twain, but one flesh.

9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃

What therefore God hath joined together, let not man put asunder.

10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃

And in the house the disciples asked him again of this matter.

11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃

And he saith unto them, Whosoever shall put away his wife, and marry another, committeth adultery against her:

12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃

and if she herself shall put away her husband, and marry another, she committeth adultery.

13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃

And they brought unto him little children, that he should touch them: and the disciples rebuked them.

14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃

But when Jesus saw it, he was moved with indignation, and said unto them, Suffer the little children to come unto me; forbid them not: for of such is the kingdom of God.

15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃

Verily I say unto you, Whosoever shall not receive the kingdom of God as a little child, he shall in no wise enter therein.

16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃

And he took them in his arms, and blessed them, laying his hands upon them.

17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166)

And as he was going forth into the way, there ran one to him, and kneeled to him, and asked him, Good Master, what shall I do that I may inherit eternal life? (aiōnios g166)

18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃

And Jesus said unto him, Why callest thou me good? none is good save one, [even] God.

19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃

Thou knowest the commandments, Do not kill, Do not commit adultery, Do not steal, Do not bear false witness, Do not defraud, Honour thy father and mother.

20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃

And he said unto him, Master, all these things have I observed from my youth.

21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃

And Jesus looking upon him loved him, and said unto him, One thing thou lackest: go, sell whatsoever thou hast, and give to the poor, and thou shalt have treasure in heaven: and come, follow me.

22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃

But his countenance fell at the saying, and he went away sorrowful: for he was one that had great possessions.

23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃

And Jesus looked round about, and saith unto his disciples, How hardly shall they that have riches enter into the kingdom of God!

24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃

And the disciples were amazed at his words. But Jesus answereth again, and saith unto them, Children, how hard is it for them that trust in riches to enter into the kingdom of God!

25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃

It is easier for a camel to go through a needle’s eye, than for a rich man to enter into the kingdom of God.

26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃

And they were astonished exceedingly, saying unto him, Then who can be saved?

27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃

Jesus looking upon them saith, With men it is impossible, but not with God: for all things are possible with God.

28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃

Peter began to say unto him, Lo, we have left all, and have followed thee.

29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃

Jesus said, Verily I say unto you, There is no man that hath left house, or brethren, or sisters, or mother, or father, or children, or lands, for my sake, and for the gospel’s sake,

30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ (aiōn g165, aiōnios g166)

but he shall receive a hundredfold now in this time, houses, and brethren, and sisters, and mothers, and children, and lands, with persecutions; and in the world to come eternal life. (aiōn g165, aiōnios g166)

31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃

But many [that are] first shall be last; and the last first.

32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃

And they were in the way, going up to Jerusalem; and Jesus was going before them: and they were amazed; and they that followed were afraid. And he took again the twelve, and began to tell them the things that were to happen unto him,

33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃

[saying], Behold, we go up to Jerusalem; and the Son of man shall be delivered unto the chief priests and the scribes; and they shall condemn him to death, and shall deliver him unto the Gentiles:

34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃

and they shall mock him, and shall spit upon him, and shall scourge him, and shall kill him; and after three days he shall rise again.

35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃

And there come near unto him James and John, the sons of Zebedee, saying unto him, Master, we would that thou shouldest do for us whatsoever we shall ask of thee.

36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃

And he said unto them, What would ye that I should do for you?

37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃

And they said unto him, Grant unto us that we may sit, one on thy right hand, and one on [thy] left hand, in thy glory.

38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃

But Jesus said unto them, Ye know not what ye ask. Are ye able to drink the cup that I drink? or to be baptized with the baptism that I am baptized with?

39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃

And they said unto him, We are able. And Jesus said unto them, The cup that I drink ye shall drink; and with the baptism that I am baptized withal shall ye be baptized:

40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃

but to sit on my right hand or on [my] left hand is not mine to give: but [it is for them] for whom it hath been prepared.

41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃

And when the ten heard it, they began to be moved with indignation concerning James and John.

42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃

And Jesus called them to him, and saith unto them, Ye know that they which are accounted to rule over the Gentiles lord it over them; and their great ones exercise authority over them.

43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃

But it is not so among you: but whosoever would become great among you, shall be your minister:

44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃

and whosoever would be first among you, shall be servant of all.

45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

For verily the Son of man came not to be ministered unto, but to minister, and to give his life a ransom for many.

46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃

And they come to Jericho: and as he went out from Jericho, with his disciples and a great multitude, the son of Timaeus, Bartimaeus, a blind beggar, was sitting by the way side.

47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃

And when he heard that it was Jesus of Nazareth, he began to cry out, and say, Jesus, thou son of David, have mercy on me.

48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃

And many rebuked him, that he should hold his peace: but he cried out the more a great deal, Thou son of David, have mercy on me.

49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃

And Jesus stood still, and said, Call ye him. And they call the blind man, saying unto him, Be of good cheer: rise, he calleth thee.

50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃

And he, casting away his garment, sprang up, and came to Jesus.

51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃

And Jesus answered him, and said, What wilt thou that I should do unto thee? And the blind man said unto him, Rabboni, that I may receive my sight.

52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃

And Jesus said unto him, Go thy way; thy faith hath made thee whole. And straightway he received his sight, and followed him in the way.

Jesus Blesses the Little Children