לוּקָס 24
| ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ | 1 |
Una autem sabbati valde diluculo venerunt ad monumentum, portantes quae paraverant, aromata:
| וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ | 2 |
et invenerunt lapidem revolutum a monumento.
| ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ | 3 |
Et ingressae non invenerunt corpus Domini Iesu.
| ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ | 4 |
Et factum est, dum mente consternatae essent de isto, ecce duo viri steterunt secus illas in veste fulgenti.
| ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ | 5 |
Cum timerent autem, et declinarent vultum in terram, dixerunt ad illas: Quid quaeritis viventem cum mortuis?
| איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ | 6 |
non est hic, sed surrexit: recordamini qualiter locutus est vobis, cum adhuc in Galilaea esset,
| כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ | 7 |
dicens: Quia oportet filium hominis tradi in manus hominum peccatorum, et crucifigi, et die tertia resurgere.
| ותזכרנה את דבריו׃ | 8 |
Et recordatae sunt verborum eius.
| ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ | 9 |
Et regressae a monumento nunciaverunt haec omnia illis undecim, et ceteris omnibus.
| ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ | 10 |
Erat autem Maria Magdalene, et Ioanna, et Maria Iacobi, et ceterae, quae cum eis erant, quae dicebant ad Apostolos haec.
| ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ | 11 |
Et visa sunt ante illos, sicut deliramentum verba ista: et non crediderunt illis.
| ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ | 12 |
Petrus autem surgens cucurrit ad monumentum: et procumbens vidit linteamina sola posita, et abiit secum mirans quod factum fuerat.
| והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ | 13 |
Et ecce duo ex illis ibant ipsa die in castellum, quod erat in spatio stadiorum sexaginta ab Ierusalem, nomine Emmaus.
| והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ | 14 |
et ipsi loquebantur ad invicem de his omnibus, quae acciderant.
| ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ | 15 |
Et factum est, dum fabularentur, et secum quaererent: et ipse Iesus appropinquans ibat cum illis:
| ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ | 16 |
oculi autem illorum tenebantur ne eum agnoscerent.
| ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ | 17 |
Et ait ad illos: Qui sunt hi sermones, quos confertis ad invicem ambulantes, et estis tristes?
| ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ | 18 |
Et respondens unus, cui nomen Cleophas, dixit ei: Tu solus peregrinus es in Ierusalem, et non cognovisti quae facta sunt in illa his diebus?
| ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ | 19 |
Quibus ille dixit: Quae? Et dixerunt: De Iesu Nazareno, qui fuit vir propheta, potens in opere, et sermone coram Deo, et omni populo:
| ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ | 20 |
Et quomodo eum tradiderunt summi sacerdotes, et principes nostri in damnationem mortis, et crucifixerunt eum.
| ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ | 21 |
nos autem sperabamus quia ipse esset redempturus Israel: et nunc super haec omnia, tertia dies est hodie quod haec facta sunt.
| והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ | 22 |
Sed et mulieres quaedam ex nostris terruerunt nos, quae ante lucem fuerunt ad monumentum,
| ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ | 23 |
et, non invento corpore eius, venerunt, dicentes se etiam visionem angelorum vidisse, qui dicunt eum vivere.
| וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ | 24 |
Et abierunt quidam ex nostris ad monumentum: et ita invenerunt sicut mulieres dixerunt, ipsum vero non invenerunt.
| ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ | 25 |
Et ipse dixit ad eos: O stulti, et tardi corde ad credendum in omnibus, quae locuti sunt Prophetae!
| הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ | 26 |
Nonne haec oportuit pati Christum, et ita intrare in gloriam suam?
| ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ | 27 |
Et incipiens a Moyse, et omnibus Prophetis, interpretabatur illis in omnibus scripturis, quae de ipso erant.
| ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ | 28 |
Et appropinquaverunt castello quo ibant: et ipse se finxit longius ire.
| ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ | 29 |
Et coegerunt illum, dicentes: Mane nobiscum, quoniam advesperascit, et inclinata est iam dies. Et intravit cum illis.
| ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ | 30 |
Et factum est, dum recumberet cum eis, accepit panem, et benedixit, ac fregit, et porrigebat illis.
| ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ | 31 |
Et aperti sunt oculi eorum, et cognoverunt eum: et ipse evanuit ex oculis eorum.
| ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ | 32 |
Et dixerunt ad invicem: Nonne cor nostrum ardens erat in nobis dum loqueretur in via, et aperiret nobis Scripturas?
| ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ | 33 |
Et surgentes eadem hora regressi sunt in Ierusalem: et invenerunt congregatos undecim, et eos, qui cum illis erant,
| האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ | 34 |
dicentes: Quod surrexit Dominus vere, et apparuit Simoni.
| ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ | 35 |
Et ipsi narrabant quae gesta erant in via: et quomodo cognoverunt eum in fractione panis.
| עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ | 36 |
Dum autem haec loquuntur, stetit Iesus in medio eorum, et dicit eis: Pax vobis: ego sum, nolite timere.
| והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ | 37 |
Conturbati vero, et conterriti, existimabant se spiritum videre.
| ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ | 38 |
Et dixit eis: Quid turbati estis, et cogitationes ascendunt in corda vestra?
| ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ | 39 |
Videte manus meas, et pedes, quia ego ipse sum: palpate, et videte: quia spiritus carnem, et ossa non habet, sicut me videtis habere.
| ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ | 40 |
Et cum hoc dixisset, ostendit eis manus, et pedes.
| והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ | 41 |
Adhuc autem illis non credentibus, et mirantibus prae gaudio, dixit: Habetis hic aliquid, quod manducetur?
| ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ | 42 |
At illi obtulerunt ei partem piscis assi, et favum mellis.
| ויקח ויאכל לעיניהם׃ | 43 |
Et cum manducasset coram eis, sumens reliquias dedit eis.
| ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ | 44 |
Et dixit ad eos: Haec sunt verba, quae locutus sum ad vos, cum adhuc essem vobiscum, quoniam necesse est impleri omnia, quae scripta sunt in lege Moysi, et Prophetis, et Psalmis de me.
| אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ | 45 |
Tunc aperuit illis sensum ut intelligerent Scripturas.
| ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ | 46 |
et dixit eis: Quoniam sic scriptum est, et sic oportebat Christum pati, et resurgere a mortuis tertia die:
| ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ | 47 |
et praedicari in nomine eius poenitentiam, et remissionem peccatorum in omnes gentes, incipientibus ab Ierosolyma.
| ואתם עדים בזאת׃ | 48 |
Vos autem testes estis horum.
| והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ | 49 |
Et ego mittam promissum Patris mei in vos. vos autem sedete in civitate, quoadusque induamini virtute ex alto.
| ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ | 50 |
Eduxit autem eos foras in Bethaniam: et elevatis manibus suis benedixit eis.
| ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ | 51 |
Et factum est, dum benediceret illis, recessit ab eis, et ferebatur in caelum.
| והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ | 52 |
Et ipsi adorantes regressi sunt in Ierusalem cum gaudio magno:
| ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃ | 53 |
et erant semper in templo, laudantes, et benedicentes Deum. Amen.
