ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ | 1 |
וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ | 2 |
ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ | 3 |
ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ | 4 |
ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ | 5 |
איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ | 6 |
כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ | 7 |
ותזכרנה את דבריו׃ | 8 |
ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ | 9 |
ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ | 10 |
ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ | 11 |
ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ | 12 |
והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ | 13 |
והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ | 14 |
ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ | 15 |
ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ | 16 |
ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ | 17 |
ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ | 18 |
ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ | 19 |
ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ | 20 |
ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ | 21 |
והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ | 22 |
ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ | 23 |
וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ | 24 |
ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ | 25 |
הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ | 26 |
ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ | 27 |
ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ | 28 |
ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ | 29 |
ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ | 30 |
ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ | 31 |
ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ | 32 |
ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ | 33 |
האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ | 34 |
ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ | 35 |
עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ | 36 |
והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ | 37 |
ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ | 38 |
ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ | 39 |
ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ | 40 |
והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ | 41 |
ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ | 42 |
ויקח ויאכל לעיניהם׃ | 43 |
ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ | 44 |
אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ | 45 |
ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ | 46 |
ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ | 47 |
ואתם עדים בזאת׃ | 48 |
והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ | 49 |
ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ | 50 |
ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ | 51 |
והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ | 52 |
ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃ | 53 |