לוּקָס 12
| ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ | 1 |
At which time the myriads of the multitude having been gathered together, so as to tread upon one another, he began to say unto his disciples, first, 'Take heed to yourselves of the leaven of the Pharisees, which is hypocrisy;
| ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 2 |
and there is nothing covered, that shall not be revealed; and hid, that shall not be known;
| לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ | 3 |
because whatever in the darkness ye said, in the light shall be heard: and what to the ear ye spake in the inner-chambers, shall be proclaimed upon the house-tops.
| ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ | 4 |
'And I say to you, my friends, be not afraid of those killing the body, and after these things are not having anything over to do;
| אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067) | 5 |
but I will show to you, whom ye may fear; Fear him who, after the killing, is having authority to cast to the gehenna; yes, I say to you, Fear ye Him. (Geenna g1067)
| הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ | 6 |
'Are not five sparrows sold for two assars? and one of them is not forgotten before God,
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ | 7 |
but even the hairs of your head have been all numbered; therefore fear ye not, than many sparrows ye are of more value.
| ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ | 8 |
'And I say to you, Every one — whoever may confess with me before men, the Son of Man also shall confess with him before the messengers of God,
| ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ | 9 |
and he who hath denied me before men, shall be denied before the messengers of God,
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ | 10 |
and every one whoever shall say a word to the Son of Man, it shall be forgiven to him, but to him who to the Holy Spirit did speak evil, it shall not be forgiven.
| וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ | 11 |
'And when they bring you before the synagogues, and the rulers, and the authorities, be not anxious how or what ye may reply, or what ye may say,
| כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ | 12 |
for the Holy Spirit shall teach you in that hour what it behoveth [you] to say.'
| ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ | 13 |
And a certain one said to him, out of the multitude, 'Teacher, say to my brother to divide with me the inheritance.'
| ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ | 14 |
And he said to him, 'Man, who set me a judge or a divider over you?'
| ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ | 15 |
And he said unto them, 'Observe, and beware of the covetousness, because not in the abundance of one's goods is his life.'
| וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ | 16 |
And he spake a simile unto them, saying, 'Of a certain rich man the field brought forth well;
| ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ | 17 |
and he was reasoning within himself, saying, What shall I do, because I have not where I shall gather together my fruits?
| ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ | 18 |
and he said, This I will do, I will take down my storehouses, and greater ones I will build, and I will gather together there all my products and my good things,
| ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ | 19 |
and I will say to my soul, Soul, thou hast many good things laid up for many years, be resting, eat, drink, be merry.
| והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ | 20 |
'And God said to him, Unthinking one! this night thy soul they shall require from thee, and what things thou didst prepare — to whom shall they be?
| זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ | 21 |
so [is] he who is treasuring up to himself, and is not rich toward God.'
| ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ | 22 |
And he said unto his disciples, 'Because of this, to you I say, Be not anxious for your life, what ye may eat; nor for the body, what ye may put on;
| הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ | 23 |
the life is more than the nourishment, and the body than the clothing.
| התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ | 24 |
'Consider the ravens, that they sow not, nor reap, to which there is no barn nor storehouse, and God doth nourish them; how much better are ye than the fowls?
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ | 25 |
and who of you, being anxious, is able to add to his age one cubit?
| ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ | 26 |
If, then, ye are not able for the least — why for the rest are ye anxious?
| התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ | 27 |
'Consider the lilies, how do they grow? they labour not, nor do they spin, and I say to you, not even Solomon in all his glory was arrayed as one of these;
| ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ | 28 |
and if the herbage in the field, that to-day is, and to-morrow into an oven is cast, God doth so clothe, how much more you — ye of little faith?
| גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ | 29 |
'And ye — seek not what ye may eat, or what ye may drink, and be not in suspense,
| כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ | 30 |
for all these things do the nations of the world seek after, and your Father hath known that ye have need of these things;
| אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ | 31 |
but, seek ye the reign of God, and all these things shall be added to you.
| אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ | 32 |
'Fear not, little flock, because your Father did delight to give you the reign;
| מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ | 33 |
sell your goods, and give alms, make to yourselves bags that become not old, a treasure unfailing in the heavens, where thief doth not come near, nor moth destroy;
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ | 34 |
for where your treasure is, there also your heart will be.
| מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ | 35 |
'Let your loins be girded, and the lamps burning,
| ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ | 36 |
and ye like to men waiting for their lord, when he shall return out of the wedding feasts, that he having come and knocked, immediately they may open to him.
| אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ | 37 |
'Happy those servants, whom the lord, having come, shall find watching; verily I say to you, that he will gird himself, and will cause them to recline (at meat), and having come near, will minister to them;
| ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ | 38 |
and if he may come in the second watch, and in the third watch he may come, and may find [it] so, happy are those servants.
| וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ | 39 |
'And this know, that if the master of the house had known what hour the thief doth come, he would have watched, and would not have suffered his house to be broken through;
| לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ | 40 |
and ye, then, become ye ready, because at the hour ye think not, the Son of Man doth come.'
| ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ | 41 |
And Peter said to him, 'Sir, unto us this simile dost thou speak, or also unto all?'
| ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ | 42 |
And the Lord said, 'Who, then, is the faithful and prudent steward whom the lord shall set over his household, to give in season the wheat measure?
| אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ | 43 |
Happy that servant, whom his lord, having come, shall find doing so;
| אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ | 44 |
truly I say to you, that over all his goods he will set him.
| והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ | 45 |
'And if that servant may say in his heart, My lord doth delay to come, and may begin to beat the men-servants and the maid-servants, to eat also, and to drink, and to be drunken;
| בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ | 46 |
the lord of that servant will come in a day in which he doth not look for [him], and in an hour that he doth not know, and will cut him off, and his portion with the unfaithful he will appoint.
| והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ | 47 |
'And that servant, who having known his lord's will, and not having prepared, nor having gone according to his will, shall be beaten with many stripes,
| 48 |
and he who, not having known, and having done things worthy of stripes, shall be beaten with few; and to every one to whom much was given, much shall be required from him; and to whom they did commit much, more abundantly they will ask of him.
| להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ | 49 |
'Fire I came to cast to the earth, and what will I if already it was kindled?
| ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ | 50 |
but I have a baptism to be baptized with, and how am I pressed till it may be completed!
| החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ | 51 |
'Think ye that peace I came to give in the earth? no, I say to you, but rather division;
| כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ | 52 |
for there shall be henceforth five in one house divided — three against two, and two against three;
| האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ | 53 |
a father shall be divided against a son, and a son against a father, a mother against a daughter, and a daughter against a mother, a mother-in-law against her daughter-in-law, and a daughter-in-law against her mother-in-law.'
| ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ | 54 |
And he said also to the multitudes, 'When ye may see the cloud rising from the west, immediately ye say, A shower doth come, and it is so;
| ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ | 55 |
and when — a south wind blowing, ye say, that there will be heat, and it is;
| החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ | 56 |
hypocrites! the face of the earth and of the heaven ye have known to make proof of, but this time — how do ye not make proof of [it]?
| למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ | 57 |
'And why, also, of yourselves, judge ye not what is righteous?
| כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ | 58 |
for, as thou art going away with thy opponent to the ruler, in the way give diligence to be released from him, lest he may drag thee unto the judge, and the judge may deliver thee to the officer, and the officer may cast thee into prison;
| ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ | 59 |
I say to thee, thou mayest not come forth thence till even the last mite thou mayest give back.'
