לוּקָס 12
| ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ | 1 |
In the mean time, when the multitude was gathered together in myriads, so that they trod one upon another, he began to say to his disciples first, Beware of the leaven of the Pharisees, which is hypocrisy.
| ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 2 |
But there is nothing covered, that will not be revealed; and hid, that will not be known.
| לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ | 3 |
Therefore, whatever ye have said in darkness, will be heard in the light; and what ye have spoken in the ear in closets, will be proclaimed upon the house-tops.
| ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ | 4 |
And I say to you my friends, Fear not those who kill the body, and after this can do nothing more.
| אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ (Geenna g1067) | 5 |
But I will warn you whom to fear; fear him who after he hath killed hath power to cast into hell; yea, I say to you, fear him. (Geenna g1067)
| הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ | 6 |
Are not five sparrows sold for two pennies? and not one of them is forgotten before God.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ | 7 |
But even the hairs of your head are all numbered. Fear not: ye are of more value than many sparrows.
| ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ | 8 |
And I say to you, Every one that acknowledgeth me before men, him will the Son of man also acknowledge before the angels of God.
| ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ | 9 |
But he that hath denied me before men, shall be denied before the angels of God.
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ | 10 |
And every one that shall speak a word against the Son of man, it will be forgiven him; but to him that hath blasphemed against the Holy Spirit, it will not be forgiven.
| וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ | 11 |
And when they bring you to the synagogues and the magistrates and the authorities, be not anxious as to how or what ye shall answer, or what ye shall say;
| כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ | 12 |
for the Holy Spirit will teach you in that very hour what ye ought to say.
| ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ | 13 |
And one from the multitude said to him, Teacher, bid my brother divide the inheritance with me.
| ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ | 14 |
But he said to him, Man, who made me a judge or a divider over you?
| ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ | 15 |
And he said to them, Take heed and beware of all covetousness; for even when one hath great abundance, his life doth not depend upon his possessions.
| וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ | 16 |
And he spoke a parable to them, saying, The ground of a certain rich man brought forth plentifully.
| ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ | 17 |
And he thought within himself, saying, What shall I do? for I have not where to store my crops.
| ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ | 18 |
And he said, This will I do; I will pull down my barns, and build greater; and there will I store all my crops and my goods;
| ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ | 19 |
and I will say to my soul, Soul, thou hast many goods laid up for many years; take thine ease, eat, drink, be merry.
| והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ | 20 |
But God said to him, Fool! this night will thy soul he required of thee; and whose will those things be which thou hast laid up?
| זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ | 21 |
So is he that layeth up treasure for himself, and is not rich towards God.
| ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ | 22 |
And he said to his disciples, Therefore I say to you, Be not anxious for the life, what ye shall eat; nor for the body, what ye shall put on.
| הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ | 23 |
The life is more than its food, and the body than its raiment.
| התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ | 24 |
Consider the ravens, that they neither sow nor reap; which have neither store-house, nor barn; and God feedeth them. Of how much greater value are ye than the birds!
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ | 25 |
And who of you can by anxious thought add a cubit to his life?
| ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ | 26 |
If then ye cannot do even that which is least, why are ye anxious about the rest?
| התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ | 27 |
Consider the lilies, that they neither spin nor weave; and yet I say to you, Not even Solomon in all his glory was arrayed like one of these.
| ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ | 28 |
But if God so clothes the herbage in the field, which is to-day, and tomorrow is cast into an oven, how much more will he clothe you, O ye of little faith!
| גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ | 29 |
And seek not ye what ye shall eat, and what ye shall drink; and be not of a doubtful mind.
| כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ | 30 |
For all these things do the nations of the world seek after; and your Father knoweth that ye have need of these things.
| אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ | 31 |
But rather seek his kingdom, and these things will also be given you.
| אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ | 32 |
Fear not, little flock! for it is your Father's good pleasure to give you the kingdom.
| מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ | 33 |
Sell what ye have, and give alms. Make for yourselves purses which wax not old, treasure in the heavens that faileth not, where no thief approacheth, nor moth destroyeth.
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ | 34 |
For where your treasure is, there will your heart be also.
| מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ | 35 |
Let your loins be girded about, and your lamps burning;
| ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ | 36 |
and be yourselves like men waiting for the return of their lord from the wedding; that when he cometh and knocketh, they may open to him immediately.
| אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ | 37 |
Happy are those servants, whom their lord when he cometh shall find watching; truly do I say to you, that he will gird himself, and place them at table, and will come and wait on them.
| ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ | 38 |
And if in the second, or if in the third watch, he cometh and findeth them thus, happy are they.
| וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ | 39 |
And be sure of this, that if the master of the house had known at what hour the thief was coming, he would not have suffered his house to be broken through.
| לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ | 40 |
Be ye also ready; for at an hour when ye think not the Son of man cometh.
| ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ | 41 |
And Peter said to him, Lord, dost thou speak this parable to us, or also to all?
| ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ | 42 |
And the Lord said, Who then is the faithful, the wise steward, whom his lord will place over his household, to give the portion of food in due season?
| אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ | 43 |
Happy is that servant whom his lord, when he cometh, shall find so doing.
| אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ | 44 |
I say to you in truth, that he will place him in charge of all his substance.
| והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ | 45 |
But if that servant say in his heart, My lord is long in coming; and begin to beat the men-servants and maid-servants, and to eat and drink and be drunken,
| בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ | 46 |
the lord of that servant will come in a day when he looketh not for him, and at an hour when he is not aware, and will cut him asunder, and appoint him his portion with the unfaithful.
| והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ | 47 |
And that servant who knew his lord's will, and did not make ready, nor do according to his will, will be beaten with many stripes;
| 48 |
but he that knew not and did things worthy of stripes, will be beaten with few. And from every one to whom much hath been given, will much be required; and to whom much hath been entrusted, of him will the more be demanded.
| להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ | 49 |
I came to cast fire upon the earth; and what do I wish, if it hath been already kindled?
| ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ | 50 |
But I have a baptism to be baptized with; and how is my soul troubled, till it be accomplished!
| החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ | 51 |
Think ye that I came to give peace in the earth? I tell you, nay, but rather division.
| כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ | 52 |
For from this time forth five in one house will be divided, three against two, and two against three.
| האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ | 53 |
They will be divided, father against son, and son against father; mother against daughter, and daughter against mother; the mother-in-law against her daughter-in-law, and the daughter-in-law against her mother-in-law.
| ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ | 54 |
And he said also to the multitudes, When ye see a cloud rising in the west, ye say at once, A shower is coming; and it is so;
| ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ | 55 |
and when ye perceive the south wind blowing, ye say, It will be hot; and it cometh to pass.
| החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ | 56 |
Hypocrites! ye know how to judge of the face of the earth and the sky; but how is it that ye know not how to judge of this time
| למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ | 57 |
And why even of yourselves do ye not judge what is right?
| כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ | 58 |
When thou art going with thine adversary at law to the magistrate, take pains, while on the way, to be released by him; lest he drag thee to the judge, and the judge deliver thee to the officer, and the officer cast thee into prison.
| ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ | 59 |
I tell thee, Thou wilt not come out thence, till thou hast paid the very last mite.
