< איוב 8 >

ויען בלדד השוחי ויאמר׃ 1
Respondens autem Baldad Suhites, dixit:
עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃ 2
Usquequo loqueris talia, et spiritus multiplex sermones oris tui?
האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃ 3
Numquid Deus supplantat judicium? aut Omnipotens subvertit quod justum est?
אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃ 4
Etiam si filii tui peccaverunt ei, et dimisit eos in manu iniquitatis suæ:
אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃ 5
tu tamen si diluculo consurrexeris ad Deum, et Omnipotentem fueris deprecatus;
אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃ 6
si mundus et rectus incesseris: statim evigilabit ad te, et pacatum reddet habitaculum justitiæ tuæ,
והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃ 7
in tantum ut si priora tua fuerint parva, et novissima tua multiplicentur nimis.
כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃ 8
Interroga enim generationem pristinam, et diligenter investiga patrum memoriam
כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃ 9
(hesterni quippe sumus, et ignoramus, quoniam sicut umbra dies nostri sunt super terram),
הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃ 10
et ipsi docebunt te, loquentur tibi, et de corde suo proferent eloquia.
היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃ 11
Numquid vivere potest scirpus absque humore? aut crescere carectum sine aqua?
עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃ 12
Cum adhuc sit in flore, nec carpatur manu, ante omnes herbas arescit.
כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃ 13
Sic viæ omnium qui obliviscuntur Deum, et spes hypocritæ peribit.
אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃ 14
Non ei placebit vecordia sua, et sicut tela aranearum fiducia ejus.
ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃ 15
Innitetur super domum suam, et non stabit; fulciet eam, et non consurget.
רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃ 16
Humectus videtur antequam veniat sol, et in ortu suo germen ejus egredietur.
על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃ 17
Super acervum petrarum radices ejus densabuntur, et inter lapides commorabitur.
אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃ 18
Si absorbuerit eum de loco suo, negabit eum, et dicet: Non novi te.
הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃ 19
Hæc est enim lætitia viæ ejus, ut rursum de terra alii germinentur.
הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃ 20
Deus non projiciet simplicem, nec porriget manum malignis,
עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃ 21
donec impleatur risu os tuum, et labia tua jubilo.
שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃ 22
Qui oderunt te induentur confusione, et tabernaculum impiorum non subsistet.

< איוב 8 >