< איוב 41 >

תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ 1
תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנֽוֹ׃
התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ 2
הֲתָשִׂים אַגְמֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקֹּב לֶחֱיֽוֹ׃
הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ 3
הֲיַרְבֶּה אֵלֶיךָ תַּחֲנוּנִים אִם־יְדַבֵּר אֵלֶיךָ רַכּֽוֹת׃
היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ 4
הֲיִכְרֹת בְּרִית עִמָּךְ תִּקָּחֶנּוּ לְעֶבֶד עוֹלָֽם׃
התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ 5
הַֽתְשַׂחֶק־בּוֹ כַּצִּפּוֹר וְתִקְשְׁרֶנּוּ לְנַעֲרוֹתֶֽיךָ׃
יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ 6
יִכְרוּ עָלָיו חַבָּרִים יֶחֱצוּהוּ בֵּין כְּֽנַעֲנִֽים׃
התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ 7
הַֽתְמַלֵּא בְשֻׂכּוֹת עוֹרוֹ וּבְצִלְצַל דָּגִים רֹאשֽׁוֹ׃
שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ 8
שִׂים־עָלָיו כַּפֶּךָ זְכֹר מִלְחָמָה אַל־תּוֹסַֽף׃
הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ 9
הֵן־תֹּחַלְתּוֹ נִכְזָבָה הֲגַם אֶל־מַרְאָיו יֻטָֽל׃
לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ 10
לֹֽא־אַכְזָר כִּי יְעוּרֶנּוּ וּמִי הוּא לְפָנַי יִתְיַצָּֽב׃
מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ 11
מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם תַּחַת כׇּל־הַשָּׁמַיִם לִי־הֽוּא׃
לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ 12
(לא) [לוֹ־]אַחֲרִישׁ בַּדָּיו וּדְבַר־גְּבוּרוֹת וְחִין עֶרְכּֽוֹ׃
מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ 13
מִֽי־גִלָּה פְּנֵי לְבוּשׁוֹ בְּכֶפֶל רִסְנוֹ מִי יָבֽוֹא׃
דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ 14
דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָֽה׃
גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ 15
גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָֽר׃
אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ 16
אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא־יָבֹא בֵינֵיהֶֽם׃
איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ 17
אִישׁ־בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָֽדוּ׃
עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ 18
עֲטִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃
מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ 19
מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלֹכוּ כִּידוֹדֵי אֵשׁ יִתְמַלָּֽטוּ׃
מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ 20
מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹֽן׃
נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ 21
נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵֽא׃
בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ 22
בְּֽצַוָּארוֹ יָלִין עֹז וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָֽה׃
מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ 23
מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל־יִמּֽוֹט׃
לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ 24
לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ־אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּֽית׃
משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ 25
מִשֵּׂתוֹ יָגוּרוּ אֵלִים מִשְּׁבָרִים יִתְחַטָּֽאוּ׃
משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ 26
מַשִּׂיגֵהוּ חֶרֶב בְּלִי תָקוּם חֲנִית מַסָּע וְשִׁרְיָֽה׃
יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ 27
יַחְשֹׁב לְתֶבֶן בַּרְזֶל לְעֵץ רִקָּבוֹן נְחוּשָֽׁה׃
לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ 28
לֹא־יַבְרִיחֶנּוּ בֶן־קָשֶׁת לְקַשׁ נֶהְפְּכוּ־לוֹ אַבְנֵי־קָֽלַע׃
כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ 29
כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידֽוֹן׃
תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ 30
תַּחְתָּיו חַדּוּדֵי חָרֶשׂ יִרְפַּד חָרוּץ עֲלֵי־טִֽיט׃
ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ 31
יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָֽה׃
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ 32
אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָֽה׃
אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ 33
אֵֽין־עַל־עָפָר מׇשְׁלוֹ הֶעָשׂוּ לִבְלִי־חָֽת׃
את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ 34
אֵֽת־כׇּל־גָּבֹהַּ יִרְאֶה הוּא מֶלֶךְ עַל־כׇּל־בְּנֵי־שָֽׁחַץ׃

< איוב 41 >