ויען יהוה את איוב ויאמר׃ | 1 |
וַיַּעַן יְהֹוָה אֶת־אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ |
הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃ | 2 |
הֲרֹב עִם־שַׁדַּי יִסּוֹר מוֹכִיחַ אֱלוֹהַּ יַעֲנֶֽנָּה׃ |
ויען איוב את יהוה ויאמר׃ | 3 |
וַיַּעַן אִיּוֹב אֶת־יְהֹוָה וַיֹּאמַֽר׃ |
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃ | 4 |
הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ־פִֽי׃ |
אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃ | 5 |
אַחַת דִּבַּרְתִּי וְלֹא אֶעֱנֶה וּשְׁתַּיִם וְלֹא אוֹסִֽיף׃ |
ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃ | 6 |
וַיַּעַן־יְהֹוָה אֶת־אִיּוֹב (מנסערה) [מִן ׀ סְעָרָה] וַיֹּאמַֽר׃ |
אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃ | 7 |
אֱזׇר־נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ אֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃ |
האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃ | 8 |
הַאַף תָּפֵר מִשְׁפָּטִי תַּרְשִׁיעֵנִי לְמַעַן תִּצְדָּֽק׃ |
ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃ | 9 |
וְאִם־זְרוֹעַ כָּאֵל ׀ לָךְ וּבְקוֹל כָּמֹהוּ תַרְעֵֽם׃ |
עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃ | 10 |
עֲדֵה נָא גָאוֹן וָגֹבַהּ וְהוֹד וְהָדָר תִּלְבָּֽשׁ׃ |
הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃ | 11 |
הָפֵץ עֶבְרוֹת אַפֶּךָ וּרְאֵה כׇל־גֵּאֶה וְהַשְׁפִּילֵֽהוּ׃ |
ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃ | 12 |
רְאֵה כׇל־גֵּאֶה הַכְנִיעֵהוּ וַהֲדֹךְ רְשָׁעִים תַּחְתָּֽם׃ |
טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃ | 13 |
טׇמְנֵם בֶּעָפָר יָחַד פְּנֵיהֶם חֲבֹשׁ בַּטָּמֽוּן׃ |
וגם אני אודך כי תושע לך ימינך׃ | 14 |
וְגַם־אֲנִי אוֹדֶךָּ כִּֽי־תוֹשִׁעַ לְךָ יְמִינֶֽךָ׃ |
הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃ | 15 |
הִנֵּה־נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵֽל׃ |
הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃ | 16 |
הִנֵּה־נָא כֹחוֹ בְמׇתְנָיו וְאוֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנֽוֹ׃ |
יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃ | 17 |
יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ־אָרֶז גִּידֵי פַחֲדָו יְשֹׂרָֽגוּ׃ |
עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃ | 18 |
עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶֽל׃ |
הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃ | 19 |
הוּא רֵאשִׁית דַּרְכֵי־אֵל הָעֹשׂוֹ יַגֵּשׁ חַרְבּֽוֹ׃ |
כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃ | 20 |
כִּי־בוּל הָרִים יִשְׂאוּ־לוֹ וְֽכׇל־חַיַּת הַשָּׂדֶה יְשַׂחֲקוּ־שָֽׁם׃ |
תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃ | 21 |
תַּֽחַת־צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּֽה׃ |
יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃ | 22 |
יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִֽלְלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי־נָֽחַל׃ |
הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃ | 23 |
הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח ׀ כִּֽי־יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל־פִּֽיהוּ׃ |
בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃ | 24 |
בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמוֹקְשִׁים יִנְקׇב־אָֽף׃ |