< איוב 39 >
הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ | 1 |
[Numquid nosti tempus partus ibicum in petris, vel parturientes cervas observasti?
תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ | 2 |
Dinumerasti menses conceptus earum, et scisti tempus partus earum?
תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ | 3 |
Incurvantur ad fœtum, et pariunt, et rugitus emittunt.
יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ | 4 |
Separantur filii earum, et pergunt ad pastum: egrediuntur, et non revertuntur ad eas.
מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ | 5 |
Quis dimisit onagrum liberum, et vincula ejus quis solvit?
אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ | 6 |
cui dedi in solitudine domum, et tabernacula ejus in terra salsuginis.
ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ | 7 |
Contemnit multitudinem civitatis: clamorem exactoris non audit.
יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ | 8 |
Circumspicit montes pascuæ suæ, et virentia quæque perquirit.
היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ | 9 |
Numquid volet rhinoceros servire tibi, aut morabitur ad præsepe tuum?
התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ | 10 |
Numquid alligabis rhinocerota ad arandum loro tuo, aut confringet glebas vallium post te?
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ | 11 |
Numquid fiduciam habebis in magna fortitudine ejus, et derelinques ei labores tuos?
התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ | 12 |
Numquid credes illi quod sementem reddat tibi, et aream tuam congreget?
כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ | 13 |
Penna struthionis similis est pennis herodii et accipitris.
כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ | 14 |
Quando derelinquit ova sua in terra, tu forsitan in pulvere calefacies ea?
ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ | 15 |
Obliviscitur quod pes conculcet ea, aut bestia agri conterat.
הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ | 16 |
Duratur ad filios suos, quasi non sint sui: frustra laboravit, nullo timore cogente.
כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ | 17 |
Privavit enim eam Deus sapientia, nec dedit illi intelligentiam.
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ | 18 |
Cum tempus fuerit, in altum alas erigit: deridet equum et ascensorem ejus.
התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ | 19 |
Numquid præbebis equo fortitudinem, aut circumdabis collo ejus hinnitum?
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ | 20 |
Numquid suscitabis eum quasi locustas? gloria narium ejus terror.
יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ | 21 |
Terram ungula fodit; exultat audacter: in occursum pergit armatis.
ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ | 22 |
Contemnit pavorem, nec cedit gladio.
עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ | 23 |
Super ipsum sonabit pharetra; vibrabit hasta et clypeus:
ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ | 24 |
fervens et fremens sorbet terram, nec reputat tubæ sonare clangorem.
בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ | 25 |
Ubi audierit buccinam, dicit: Vah! procul odoratur bellum: exhortationem ducum, et ululatum exercitus.
המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ | 26 |
Numquid per sapientiam tuam plumescit accipiter, expandens alas suas ad austrum?
אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ | 27 |
Numquid ad præceptum tuum elevabitur aquila, et in arduis ponet nidum suum?
סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ | 28 |
In petris manet, et in præruptis silicibus commoratur, atque inaccessis rupibus.
משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ | 29 |
Inde contemplatur escam, et de longe oculi ejus prospiciunt.
ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ | 30 |
Pulli ejus lambent sanguinem: et ubicumque cadaver fuerit, statim adest.]