איוב 35

1 ויען אליהו ויאמר׃

Igitur Eliu hæc rursum locutus est:

2 הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל׃

Numquid æqua tibi videtur tua cogitatio, ut diceres: Justior sum Deo?

3 כי תאמר מה יסכן לך מה אעיל מחטאתי׃

Dixisti enim: Non tibi placet quod rectum est: vel quid tibi proderit, si ego peccavero?

4 אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך׃

Itaque ego respondebo sermonibus tuis, et amicis tuis tecum.

5 הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך׃

Suspice cælum, et intuere: et contemplare æthera quod altior te sit.

6 אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו׃

Si peccaveris, quid ei nocebis? et si multiplicatæ fuerint iniquitates tuæ, quid facies contra eum?

7 אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח׃

Porro si juste egeris, quid donabis ei? aut quid de manu tua accipiet?

8 לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך׃

Homini qui similis tui est, nocebit impietas tua: et filium hominis adjuvabit justitia tua.

9 מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים׃

Propter multitudinem calumniatorum clamabunt, et ejulabunt propter vim brachii tyrannorum.

10 ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה׃

Et non dixit: Ubi est Deus qui fecit me, qui dedit carmina in nocte;

11 מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃

qui docet nos super jumenta terræ, et super volucres cæli erudit nos?

12 שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים׃

Ibi clamabunt, et non exaudiet, propter superbiam malorum.

13 אך שוא לא ישמע אל ושדי לא ישורנה׃

Non ergo frustra audiet Deus, et Omnipotens causas singulorum intuebitur.

14 אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו׃

Etiam cum dixeris: Non considerat: judicare coram illo, et expecta eum.

15 ועתה כי אין פקד אפו ולא ידע בפש מאד׃

Nunc enim non infert furorem suum, nec ulciscitur scelus valde.

16 ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר׃

Ergo Job frustra aperit os suum, et absque scientia verba multiplicat.