איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

I made a covenant with mine eyes; why then should I think upon a maid?

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

For what portion of God is there from above? and what inheritance of the Almighty from on high?

3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

Is not destruction to the wicked? and a strange punishment to the workers of iniquity?

4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

Does not he see my ways, and count all my steps?

5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

If I have walked with vanity, or if my foot has hasted to deceit;

6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

Let me be weighed in an even balance that God may know mine integrity.

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

If my step has turned out of the way, and mine heart walked after mine eyes, and if any blot has cleaved to mine hands;

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

Then let me sow, and let another eat; yea, let my offspring be rooted out.

9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

If mine heart have been deceived by a woman, or if I have laid wait at my neighbour's door;

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

Then let my wife grind unto another, and let others bow down upon her.

11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

For this is an heinous crime; yea, it is an iniquity to be punished by the judges.

12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

For it is a fire that consumes to destruction, and would root out all mine increase.

13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

If I did despise the cause of my manservant or of my maidservant, when they contended with me;

14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

What then shall I do when God rises up? and when he visits, what shall I answer him?

15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

Did not he that made me in the womb make him? and did not one fashion us in the womb?

16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

If I have withheld the poor from their desire, or have caused the eyes of the widow to fail;

17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

Or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless has not eaten thereof;

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

(For from my youth he was brought up with me, as with a father, and I have guided her from my mother's womb; )

19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

If I have seen any perish for lack of clothing, or any poor without covering;

20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;

21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

If I have lifted up my hand against the fatherless, when I saw my help in the gate:

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

Then let mine arm fall from my shoulder blade, and mine arm be broken from the bone.

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

For destruction from God was a terror to me, and by reason of his highness I could not endure.

24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

If I have made gold my hope, or have said to the fine gold, You are my confidence;

25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

If I rejoice because my wealth was great, and because mine hand had got much;

26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

If I beheld the sun when it shined, or the moon walking in brightness;

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

And my heart has been secretly enticed, or my mouth has kissed my hand:

28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

This also were an iniquity to be punished by the judge: for I should have denied the God that is above.

29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

If I rejoice at the destruction of him that hated me, or lifted up myself when evil found him:

30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

Neither have I suffered my mouth to sin by wishing a curse to his soul.

31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

If the men of my tabernacle said not, Oh that we had of his flesh! we cannot be satisfied.

32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

The stranger did not lodge in the street: but I opened my doors to the traveller.

33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

If I covered my transgressions as Adam, by hiding mine iniquity in my bosom:

34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

Did I fear a great multitude, or did the contempt of families terrify me, that I kept silence, and went not out of the door?

35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

Oh that one would hear me! behold, my desire is, that the Almighty would answer me, and that mine adversary had written a book.

36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

Surely I would take it upon my shoulder, and bind it as a crown to me.

37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I go near unto him.

38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

If my land cry against me, or that the furrows likewise thereof complain;

39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

If I have eaten the fruits thereof without money, or have caused the owners thereof to lose their life:

40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

Let thistles grow instead of wheat, and cockle instead of barley. The words of Job are ended.