< איוב 30 >
ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ | 1 |
Ora invece si ridono di me i più giovani di me in età, i cui padri non avrei degnato di mettere tra i cani del mio gregge.
גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ | 2 |
Anche la forza delle loro mani a che mi giova? Hanno perduto ogni vigore;
בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ | 3 |
disfatti dalla indigenza e dalla fame, brucano per l'arido deserto,
הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ | 4 |
da lungo tempo regione desolata, raccogliendo l'erba salsa accanto ai cespugli e radici di ginestra per loro cibo.
מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ | 5 |
Cacciati via dal consorzio umano, a loro si grida dietro come al ladro;
בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ | 6 |
sì che dimorano in valli orrende, nelle caverne della terra e nelle rupi.
בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ | 7 |
In mezzo alle macchie urlano e sotto i roveti si adunano;
בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ | 8 |
razza ignobile, anzi razza senza nome, sono calpestati più della terra.
ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ | 9 |
Ora io sono la loro canzone, sono diventato la loro favola!
תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ | 10 |
Hanno orrore di me e mi schivano e non si astengono dallo sputarmi in faccia!
כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ | 11 |
Poiché egli ha allentato il mio arco e mi ha abbattuto, essi han rigettato davanti a me ogni freno.
על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ | 12 |
A destra insorge la ragazzaglia; smuovono i miei passi e appianano la strada contro di me per perdermi.
נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ | 13 |
Hanno demolito il mio sentiero, cospirando per la mia disfatta e nessuno si oppone a loro.
כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ | 14 |
Avanzano come attraverso una larga breccia, sbucano in mezzo alle macerie.
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ | 15 |
I terrori si sono volti contro di me; si è dileguata, come vento, la mia grandezza e come nube è passata la mia felicità.
ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ | 16 |
Ora mi consumo e mi colgono giorni d'afflizione.
לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ | 17 |
Di notte mi sento trafiggere le ossa e i dolori che mi rodono non mi danno riposo.
ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ | 18 |
A gran forza egli mi afferra per la veste, mi stringe per l'accollatura della mia tunica.
הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ | 19 |
Mi ha gettato nel fango: son diventato polvere e cenere.
אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ | 20 |
Io grido a te, ma tu non mi rispondi, insisto, ma tu non mi dai retta.
תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ | 21 |
Tu sei un duro avversario verso di me e con la forza delle tue mani mi perseguiti;
תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ | 22 |
mi sollevi e mi poni a cavallo del vento e mi fai sballottare dalla bufera.
כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ | 23 |
So bene che mi conduci alla morte, alla casa dove si riunisce ogni vivente.
אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ | 24 |
Ma qui nessuno tende la mano alla preghiera, né per la sua sventura invoca aiuto.
אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ | 25 |
Non ho pianto io forse con chi aveva i giorni duri e non mi sono afflitto per l'indigente?
כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ | 26 |
Eppure aspettavo il bene ed è venuto il male, aspettavo la luce ed è venuto il buio.
מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ | 27 |
Le mie viscere ribollono senza posa e giorni d'affanno mi assalgono.
קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ | 28 |
Avanzo con il volto scuro, senza conforto, nell'assemblea mi alzo per invocare aiuto.
אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ | 29 |
Sono divenuto fratello degli sciacalli e compagno degli struzzi.
עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ | 30 |
La mia pelle si è annerita, mi si stacca e le mie ossa bruciano dall'arsura.
ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ | 31 |
La mia cetra serve per lamenti e il mio flauto per la voce di chi piange.