איוב 3

1 אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃

Afterward Iob opened his mouth, and cursed his day.

2 ויען איוב ויאמר׃

And Iob cryed out, and sayd,

3 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃

Let the day perish, wherein I was borne, and the night when it was sayde, There is a man childe conceiued.

4 היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃

Let that day bee darkenesse, let not God regarde it from aboue, neyther let the light shine vpon it,

5 יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃

But let darkenesse, and the shadowe of death staine it: let the cloude remayne vpon it, and let them make it fearefull as a bitter day.

6 הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃

Let darkenesse possesse that night, let it not be ioyned vnto the dayes of the yeere, nor let it come into the count of the moneths.

7 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃

Yea, desolate be that night, and let no ioy be in it.

8 יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃

Let them that curse the day, (being readie to renue their mourning) curse it.

9 יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃

Let the starres of that twilight be dimme through darkenesse of it: let it looke for light, but haue none: neither let it see the dawning of the day,

10 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃

Because it shut not vp the dores of my mothers wombe: nor hid sorowe from mine eyes.

11 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃

Why died I not in the birth? or why dyed I not, when I came out of the wombe?

12 מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃

Why did the knees preuent me? and why did I sucke the breasts?

13 כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃

For so shoulde I now haue lyen and bene quiet, I should haue slept then, and bene at rest,

14 עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃

With the Kings and counselers of the earth, which haue buylded themselues desolate places:

15 או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃

Or with the princes that had golde, and haue filled their houses with siluer.

16 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃

Or why was I not hid, as an vntimely birth, either as infants, which haue not seene the light?

17 שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃

The wicked haue there ceased from their tyrannie, and there they that laboured valiantly, are at rest.

18 יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃

The prisoners rest together, and heare not the voyce of the oppressour.

19 קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃

There are small and great, and the seruant is free from his master.

20 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃

Wherefore is the light giuen to him that is in miserie? and life vnto them that haue heauie hearts?

21 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃

Which long for death, and if it come not, they would euen search it more then treasures:

22 השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃

Which ioy for gladnes, and reioyce, when they can finde the graue.

23 לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃

Why is the light giuen to the man whose way is hid, and whom God hath hedged in?

24 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃

For my sighing commeth before I eate, and my roarings are powred out like the water.

25 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃

For the thing I feared, is come vpon me, and the thing that I was afraid of, is come vnto me.

26 לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃

I had no peace, neither had I quietnesse, neither had I rest, yet trouble is come.