איוב 16
| ויען איוב ויאמר׃ | 1 |
Τότε ο Ιώβ απεκρίθη και είπε·
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ | 2 |
Πολλά τοιαύτα ήκουσα· άθλιοι παρηγορηταί είσθε πάντες.
| הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ | 3 |
Έχουσι τέλος αι ματαιολογίαι; ή τι σε ενθαρρύνει εις το να αποκρίνησαι;
| גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ | 4 |
Και εγώ εδυνάμην να λαλήσω καθώς σείς· εάν η ψυχή σας ήτο εις τον τόπον της ψυχής μου, ηδυνάμην να επισωρεύσω λόγους εναντίον σας, και να κινήσω εναντίον σας την κεφαλήν μου.
| אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ | 5 |
Ήθελον σας ενισχύσει με το στόμα μου, και η κίνησις των χειλέων μου ήθελε σας ανακουφίσει.
| אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ | 6 |
Αν λαλώ, ο πόνος μου δεν ανακουφίζεται· και αν σιωπώ, ποία ελάττωσις γίνεται εις εμέ;
| אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ | 7 |
Αλλά τώρα με υπερεβάρυνεν· ηρήμωσας πάσαν την συνοδίαν μου.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ | 8 |
Και αι ρυτίδες με τας οποίας με εσημείωσας, είναι μαρτυρία· και η ισχνότης μου ανισταμένη εις εμέ, μαρτυρεί επί του προσώπου μου.
| אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ | 9 |
Με διασπαράττει ο εχθρός μου εν τω θυμώ αυτού και με μισεί· τρίζει τους οδόντας αυτού εναντίον μου· οξύνει τους οφθαλμούς αυτού επ' εμέ.
| פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ | 10 |
Ανοίγουσι το στόμα αυτών κατ' εμού· με τύπτουσι κατά της σιαγόνος υβριστικώς· συνήχθησαν ομού επ' εμέ.
| יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ | 11 |
Ο Θεός με παρέδωκεν εις τον άδικον, και με έρριψεν εις χείρας ασεβών.
| שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ | 12 |
Ήμην εν ησυχία, και με κατεσπάραξε· και πιάσας με από του τραχήλου, με κατεσύντριψε, και με έθεσε σκοπόν αυτού.
| יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ | 13 |
Οι τοξόται αυτού με περιεκύκλωσαν· διαπερά τα νεφρά μου, και δεν φείδεται· εκχέει την χολήν μου επί την γην.
| יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ | 14 |
Με συντρίβει με πληγήν επί πληγήν· έδραμεν επ' εμέ ως γίγας.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ | 15 |
Σάκκον έρραψα επί το δέρμα μου, και εμόλυνα το κέρας μου με χώμα.
| פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ | 16 |
Το πρόσωπόν μου κατεκάη υπό του κλαυθμού, και σκιά θανάτου είναι επί των βλεφάρων μου·
| על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ | 17 |
ενώ αδικία δεν υπάρχει εν ταις χερσί μου, και η προσευχή μου είναι καθαρά.
| ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ | 18 |
Ω γη, μη σκεπάσης το αίμα μου, και ας μη υπάρχη τόπος διά την κραυγήν μου,
| גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ | 19 |
και τώρα, ιδού, ο μάρτυς μου είναι εν τω ουρανώ, και η μαρτυρία μου εν τοις υψίστοις.
| מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ | 20 |
Οι φίλοι μου είναι οι εμπαίζοντές με· ο οφθαλμός μου σταλάζει δάκρυα προς τον Θεόν.
| ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ | 21 |
Να ήτο δυνατόν να διαδικάζηταί τις προς τον Θεόν, ως άνθρωπος προς τον πλησίον αυτού.
| כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ | 22 |
Διότι ήλθον τα ηριθμημένα έτη· και θέλω υπάγει την οδόν, οπόθεν δεν θέλω επιστρέψει.
