איוב 15
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ | 1 |
Τότε απεκρίθη Ελιφάς ο Θαιμανίτης και είπεν·
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ | 2 |
Έπρεπε σοφός να προφέρη στοχασμούς μάταιους και να γεμίζη την κοιλίαν αυτού από ανατολικού ανέμου;
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ | 3 |
Έπρεπε να φιλονεική διά λόγων ματαίων και ομιλιών ανωφελών;
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ | 4 |
Βεβαίως συ απορρίπτεις τον φόβον και αποκλείεις την δέησιν ενώπιον του Θεού.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ | 5 |
Διότι το στόμα σου αποδεικνύει την ανομίαν σου, και εξέλεξας την γλώσσαν των πανούργων.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ | 6 |
Το στόμα σου σε καταδικάζει, και ουχί εγώ· και τα χείλη σου καταμαρτυρούσιν εναντίον σου.
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ | 7 |
Μη πρώτος άνθρωπος εγεννήθης; ή προ των βουνών επλάσθης;
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ | 8 |
Μήπως ήκουσας τας βουλάς του Θεού; και εξήντλησας εις σεαυτόν την σοφίαν;
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ | 9 |
Τι εξεύρεις, και δεν εξεύρομεν; τι εννοείς, και δεν εννοούμεν;
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ | 10 |
Υπάρχουσι και μεταξύ ημών πολιοί και γέροντες, γεροντότεροι του πατρός σου.
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ | 11 |
Αι παρηγορίαι του Θεού φαίνονται μικρόν πράγμα εις σε; ή έχεις τι απόκρυφον εν σεαυτώ;
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ | 12 |
Διά τι σε αποπλανά η καρδία σου; και διά τι παραφέρονται οι οφθαλμοί σου,
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ | 13 |
ώστε στρέφεις το πνεύμά σου κατά του Θεού και αφίνεις να εξέρχωνται τοιούτοι λόγοι εκ του στόματός σου;
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ | 14 |
Τι είναι ο άνθρωπος, ώστε να ήναι καθαρός; και ο γεγεννημένος εκ γυναικός, ώστε να ήναι δίκαιος;
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ | 15 |
Ιδού, εις τους αγίους αυτού δεν εμπιστεύεται· και οι ουρανοί δεν είναι καθαροί εις τους οφθαλμούς αυτού·
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ | 16 |
πόσω μάλλον βδελυρός και ακάθαρτος είναι ο άνθρωπος, ο πίνων ανομίαν ως ύδωρ;
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ | 17 |
Εγώ θέλω σε διδάξει· άκουσόν μου· τούτο βεβαίως είδον και θέλω φανερώσει,
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ | 18 |
το οποίον οι σοφοί ανήγγειλαν παρά των πατέρων αυτών, και δεν έκρυψαν·
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ | 19 |
εις τους οποίους μόνους εδόθη η γη, και ξένος δεν επέρασε διά μέσου αυτών.
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ | 20 |
Ο ασεβής βασανίζεται πάσας τας ημέρας, και αριθμητά έτη είναι πεφυλαγμένα διά τον τύραννον.
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ | 21 |
Ήχος φόβου είναι εις τα ώτα αυτού· εν μέσω ειρήνης θέλει επέλθει επ' αυτόν ο εξολοθρευτής.
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ | 22 |
Δεν πιστεύει ότι θέλει επιστρέψει εκ του σκότους, και περιμένει την μάχαιραν.
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ | 23 |
Περιπλανάται διά άρτον, και που; εξεύρει ότι η ημέρα του σκότους είναι ετοίμη πλησίον αυτού.
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ | 24 |
Θλίψις και στενοχωρία θέλουσι καταπλήττει αυτόν· θέλουσιν υπερισχύσει κατ' αυτού, ως βασιλεύς εις μάχην παρεσκευασμένος·
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ | 25 |
διότι εξήπλωσε την χείρα αυτού κατά του Θεού και ηλαζονεύθη κατά του Παντοδυνάμου·
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ | 26 |
ώρμησε κατ' αυτού με τράχηλον επηρμένον, με την πεπυκνωμένην ράχιν των ασπίδων αυτού·
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ | 27 |
διότι εσκέπασε το πρόσωπον αυτού με το πάχος αυτού και υπερεπάχυνε τα πλευρά αυτού·
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ | 28 |
και κατώκησεν εις πόλεις ερήμους, εις οίκους ακατοικήτους, ετοίμους διά σωρούς.
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ | 29 |
δεν θέλει πλουτισθή, ουδέ θέλουσι διαμένει τα υπάρχοντα αυτού, ουδέ θέλει εκτανθή η αφθονία αυτών επί την γην.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ | 30 |
Δεν θέλει χωρισθή εκ του σκότους· φλόξ θέλει ξηράνει τους βλαστούς αυτού, και με την πνοήν του στόματος αυτού θέλει απέλθει.
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ | 31 |
Ας μη πιστεύση εις την ματαιότητα ο ηπατημένος, διότι ματαιότης θέλει είσθαι η αμοιβή αυτού.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ | 32 |
Προ του καιρού αυτού θέλει φθαρή, και ο κλάδος αυτού δεν θέλει πρασινίσει.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ | 33 |
Θέλει αποβάλει την άωρον σταφυλήν αυτού ως η άμπελος, και θέλει ρίψει το άνθος αυτού ως η ελαία.
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ | 34 |
Διότι η σύναξις των υποκριτών θέλει ερημωθή, και πυρ θέλει καταφάγει τας σκηνάς της δωροληψίας.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ | 35 |
Συλλαμβάνουσι πονηρίαν και γεννώσι ματαιότητα, και η καρδία αυτών μηχανάται δόλον.
