< איוב 14 >
אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ | 1 |
“Man, who is born of a woman, is of few days, and full of trouble.
כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ | 2 |
He grows up like a flower, and is cut down. He also flees like a shadow, and doesn’t continue.
אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ | 3 |
Do you open your eyes on such a one, and bring me into judgment with you?
מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ | 4 |
Who can bring a clean thing out of an unclean? Not one.
אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ | 5 |
Seeing his days are determined, the number of his months is with you, and you have appointed his bounds that he can’t pass.
שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ | 6 |
Look away from him, that he may rest, until he accomplishes, as a hireling, his day.
כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ | 7 |
“For there is hope for a tree if it is cut down, that it will sprout again, that the tender branch of it will not cease.
אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ | 8 |
Though its root grows old in the earth, and its stock dies in the ground,
מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ | 9 |
yet through the scent of water it will bud, and sprout boughs like a plant.
וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ | 10 |
But man dies, and is laid low. Yes, man gives up the spirit, and where is he?
אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ | 11 |
As the waters fail from the sea, and the river wastes and dries up,
ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ | 12 |
so man lies down and doesn’t rise. Until the heavens are no more, they will not awake, nor be roused out of their sleep.
מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ (Sheol ) | 13 |
“Oh that you would hide me in Sheol, that you would keep me secret until your wrath is past, that you would appoint me a set time and remember me! (Sheol )
אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ | 14 |
If a man dies, will he live again? I would wait all the days of my warfare, until my release should come.
תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ | 15 |
You would call, and I would answer you. You would have a desire for the work of your hands.
כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ | 16 |
But now you count my steps. Don’t you watch over my sin?
חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ | 17 |
My disobedience is sealed up in a bag. You fasten up my iniquity.
ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ | 18 |
“But the mountain falling comes to nothing. The rock is removed out of its place.
אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ | 19 |
The waters wear the stones. The torrents of it wash away the dust of the earth. So you destroy the hope of man.
תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ | 20 |
You forever prevail against him, and he departs. You change his face, and send him away.
יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ | 21 |
His sons come to honor, and he doesn’t know it. They are brought low, but he doesn’t perceive it of them.
אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ | 22 |
But his flesh on him has pain, and his soul within him mourns.”