איוב 16

1 ויען איוב ויאמר׃

Then Job answered,

2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃

“I have heard many such things. You are all miserable comforters!

3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃

Shall vain words have an end? Or what provokes you that you answer?

4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃

I also could speak as you do. If your soul were in my soul’s place, I could join words together against you, and shake my head at you,

5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃

but I would strengthen you with my mouth. The solace of my lips would relieve you.

6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃

“Though I speak, my grief is not subsided. Though I forbear, what am I eased?

7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃

But now, God, you have surely worn me out. You have made all my company desolate.

8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃

You have shriveled me up. This is a witness against me. My leanness rises up against me. It testifies to my face.

9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃

He has torn me in his wrath and persecuted me. He has gnashed on me with his teeth. My adversary sharpens his eyes on me.

10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃

They have gaped on me with their mouth. They have struck me on the cheek reproachfully. They gather themselves together against me.

11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃

God delivers me to the ungodly, and casts me into the hands of the wicked.

12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃

I was at ease, and he broke me apart. Yes, he has taken me by the neck, and dashed me to pieces. He has also set me up for his target.

13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃

His archers surround me. He splits my kidneys apart, and does not spare. He pours out my bile on the ground.

14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃

He breaks me with breach on breach. He runs at me like a giant.

15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃

I have sewed sackcloth on my skin, and have thrust my horn in the dust.

16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃

My face is red with weeping. Deep darkness is on my eyelids,

17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃

although there is no violence in my hands, and my prayer is pure.

18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃

“Earth, don’t cover my blood. Let my cry have no place to rest.

19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃

Even now, behold, my witness is in heaven. He who vouches for me is on high.

20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃

My friends scoff at me. My eyes pour out tears to God,

21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃

that he would maintain the right of a man with God, of a son of man with his neighbor!

22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃

For when a few years have come, I will go the way of no return.