איוב 11
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ | 1 |
Then answered Zophar the Naamathite, and sayde,
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ | 2 |
Should not the multitude of wordes be answered? or should a great talker be iustified?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ | 3 |
Should men holde their peace at thy lyes? and when thou mockest others, shall none make thee ashamed?
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ | 4 |
For thou hast sayde, My doctrine is pure, and I am cleane in thine eyes.
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ | 5 |
But, oh that God would speake and open his lippes against thee!
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ | 6 |
That he might shewe thee the secretes of wisedome, howe thou hast deserued double, according to right: know therefore that God hath forgotten thee for thine iniquitie.
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ | 7 |
Canst thou by searching finde out God? canst thou finde out ye Almighty to his perfection?
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) | 8 |
The heauens are hie, what canst thou doe? it is deeper then the hell, how canst thou know it? (Sheol h7585)
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ | 9 |
The measure thereof is longer then the earth, and it is broader then the sea.
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ | 10 |
If hee cut off and shut vp, or gather together, who can turne him backe?
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ | 11 |
For hee knoweth vaine men, and seeth iniquitie, and him that vnderstandeth nothing.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ | 12 |
Yet vaine man would be wise, though man new borne is like a wilde asse colte.
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ | 13 |
If thou prepare thine heart, and stretch out thine hands toward him:
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ | 14 |
If iniquitie be in thine hand, put it farre away, and let no wickednesse dwell in thy Tabernacle.
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ | 15 |
The truely shalt thou lift vp thy face without spot, and shalt be stable, and shalt not feare.
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ | 16 |
But thou shalt forget thy miserie, and remember it as waters that are past.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ | 17 |
Thine age also shall appeare more cleare then the noone day: thou shalt shine and bee as the morning.
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ | 18 |
And thou shalt bee bolde, because there is hope: and thou shalt digge pittes, and shalt lye downe safely.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ | 19 |
For when thou takest thy rest, none shall make thee afraide: yea, many shall make sute vnto thee.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ | 20 |
But the eyes of the wicked shall faile, and their refuge shall perish, and their hope shalbe sorow of minde.
