יַעֲקֹב 4
| מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃ | 1 |
Unde bella, et lites in vobis? Nonne ex concupiscentiis vestris, quae militant in membris vestris?
| אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃ | 2 |
Concupiscitis, et non habetis: occiditis, et zelatis: et non potestis adipisci: litigatis, et belligeratis, et non habetis, propter quod non postulatis.
| הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃ | 3 |
Petitis, et non accipitis: eo quod male petatis: ut in concupiscentiis vestris insumatis.
| הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃ | 4 |
Adulteri nescitis quia amicitia huius mundi, inimica est Dei? Quicumque ergo voluerit amicus esse saeculi huius, inimicus Dei constituitur.
| או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃ | 5 |
An putatis quia inaniter Scriptura dicat: Ad invidiam concupiscit spiritus, qui habitat in vobis?
| וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃ | 6 |
Maiorem autem dat gratiam. Propter quod dicit: Deus superbis resistit, humilibus autem dat gratiam.
| לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃ | 7 |
Subditi ergo estote Deo, resistite autem diabolo, et fugiet a vobis.
| קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ | 8 |
Appropinquate Deo, et appropinquabit vobis. Emundate manus, peccatores: et purificate corda, duplices animo.
| התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃ | 9 |
Miseri estote, et lugete, et plorate: risus vester in luctum convertatur, et gaudium in moerorem.
| הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃ | 10 |
Humiliamini in conspectu Domini, et exaltabit vos.
| אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃ | 11 |
Nolite detrahere alterutrum fratres mei. Qui detrahit fratri, aut qui iudicat fratrem suum, detrahit legi, et iudicat legem. Si autem iudicas legem: non es factor legis, sed iudex.
| אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃ | 12 |
Unus est enim legislator, et iudex, qui potest perdere, et liberare.
| הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃ | 13 |
Tu autem quis es, qui iudicas proximum? Ecce nunc qui dicitis: Hodie, aut crastino ibimus in illam civitatem, et faciemus ibi quidem annum, et mercabimur, et lucrum faciemus:
| ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃ | 14 |
qui ignoratis quid erit in crastinum.
| תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃ | 15 |
Quae est enim vita vestra? vapor est ad modicum parens, et deinceps exterminabitur; pro eo ut dicatis: Si Dominus voluerit. Et: Si vixerimus, faciemus hoc, aut illud.
| עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃ | 16 |
Nunc autem exultatis in superbiis vestris. Omnis exultatio talis, maligna est.
| לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃ | 17 |
Scienti igitur bonum facere, et non facienti, peccatum est illi.
