< יַעֲקֹב 3 >
אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃ | 1 |
Nolite plures magistri fieri fratres mei, scientes quoniam maius iudicium sumitis.
כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃ | 2 |
In multis enim offendimus omnes. Si quis in verbo non offendit: hic perfectus est vir. potest etiam freno circumducere totum corpus.
הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃ | 3 |
Si autem equis frena in ora mittimus ad consentiendum nobis, et omne corpus illorum circumferimus.
והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃ | 4 |
Et ecce naves, cum magnae sint, et a ventis validis minentur: circumferuntur autem a modico gubernaculo ubi impetus dirigentis voluerit.
ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃ | 5 |
Ita et lingua modicum quidem membrum est, et magna exaltat. Ecce quantus ignis quam magnam silvam incendit!
כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃ (Geenna ) | 6 |
Et lingua ignis est, universitas iniquitatis. Lingua constituitur in membris nostris, quae maculat totum corpus, et inflammat rotam nativitatis nostrae inflammata a gehenna. (Geenna )
כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃ | 7 |
Omnis enim natura bestiarum, et volucrum, et serpentium, et ceterorum domantur, et domita sunt a natura humana:
אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃ | 8 |
linguam autem nullus hominum domare potest: inquietum malum, plena veneno mortifero.
בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃ | 9 |
In ipsa benedicimus Deum et Patrem: et in ipsa maledicimus homines, qui ad imaginem, et similitudinem Dei facti sunt.
מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃ | 10 |
Ex ipso ore procedit benedictio, et maledictio. Non oportet, fratres mei, haec ita fieri.
היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃ | 11 |
Numquid fons de eodem foramine emanat dulcem, et amaram aquam?
אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃ | 12 |
Numquid potest, fratres mei, ficus uvas facere, aut vitis ficus? Sic neque salsa dulcem potest facere aquam.
מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃ | 13 |
Quis sapiens, et disciplinatus inter vos? Ostendat ex bona conversatione operationem suam in mansuetudine sapientiae.
ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃ | 14 |
Quod si zelum amarum habetis, et contentiones sint in cordibus vestris: nolite gloriari, et mendaces esse adversus veritatem.
אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃ | 15 |
non est enim ista sapientia desursum descendens: sed terrena, animalis, diabolica.
כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃ | 16 |
Ubi enim zelus et contentio: ibi inconstantia, et omne opus pravum.
אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃ | 17 |
Quae autem desursum est sapientia, primum quidem pudica est, deinde pacifica, modesta, suadibilis, bonus consentiens, plena misericordia, et fructibus bonis, iudicans sine simulatione.
ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃ | 18 |
Fructus autem iustitiae, in pace seminatur, facientibus pacem.