יַעֲקֹב 1
| יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃ | 1 |
James, of God and of the Lord Jesus Christ a servant, to the Twelve Tribes who are in the dispersion: Hail!
| אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃ | 2 |
All joy count [it], my brethren, when ye may fall into temptations manifold;
| בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃ | 3 |
knowing that the proof of your faith doth work endurance,
| והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃ | 4 |
and let the endurance have a perfect work, that ye may be perfect and entire — in nothing lacking;
| ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃ | 5 |
and if any of you do lack wisdom, let him ask from God, who is giving to all liberally, and not reproaching, and it shall be given to him;
| רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃ | 6 |
and let him ask in faith, nothing doubting, for he who is doubting hath been like a wave of the sea, driven by wind and tossed,
| והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃ | 7 |
for let not that man suppose that he shall receive anything from the Lord —
| איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃ | 8 |
a two-souled man [is] unstable in all his ways.
| אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃ | 9 |
And let the brother who is low rejoice in his exaltation,
| והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃ | 10 |
and the rich in his becoming low, because as a flower of grass he shall pass away;
| כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃ | 11 |
for the sun did rise with the burning heat, and did wither the grass, and the flower of it fell, and the grace of its appearance did perish, so also the rich in his way shall fade away!
| אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃ | 12 |
Happy the man who doth endure temptation, because, becoming approved, he shall receive the crown of the life, which the Lord did promise to those loving Him.
| אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃ | 13 |
Let no one say, being tempted — 'From God I am tempted,' for God is not tempted of evil, and Himself doth tempt no one,
| כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃ | 14 |
and each one is tempted, by his own desires being led away and enticed,
| ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃ | 15 |
afterward the desire having conceived, doth give birth to sin, and the sin having been perfected, doth bring forth death.
| אל תתעו אחי אהובי׃ | 16 |
Be not led astray, my brethren beloved;
| כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃ | 17 |
every good giving, and every perfect gift is from above, coming down from the Father of the lights, with whom is no variation, or shadow of turning;
| הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃ | 18 |
having counselled, He did beget us with a word of truth, for our being a certain first-fruit of His creatures.
| על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃ | 19 |
So then, my brethren beloved, let every man be swift to hear, slow to speak, slow to anger,
| כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃ | 20 |
for the wrath of a man the righteousness of God doth not work;
| לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃ | 21 |
wherefore having put aside all filthiness and superabundance of evil, in meekness be receiving the engrafted word, that is able to save your souls;
| והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃ | 22 |
and become ye doers of the word, and not hearers only, deceiving yourselves,
| כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃ | 23 |
because, if any one is a hearer of the word and not a doer, this one hath been like to a man viewing his natural face in a mirror,
| כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃ | 24 |
for he did view himself, and hath gone away, and immediately he did forget of what kind he was;
| אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃ | 25 |
and he who did look into the perfect law — that of liberty, and did continue there, this one — not a forgetful hearer becoming, but a doer of work — this one shall be happy in his doing.
| איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃ | 26 |
If any one doth think to be religious among you, not bridling his tongue, but deceiving his heart, of this one vain [is] the religion;
| זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃ | 27 |
religion pure and undefiled with the God and Father is this, to look after orphans and widows in their tribulation — unspotted to keep himself from the world.
