ישעה 33

1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃

Ai de ti desolador, que não foste desolado, e que obras perfidamente contra os que não obraram perfidamente contra ti! acabando tu de desolar, serás desolado: e, acabando tu de tratar perfidamente, se tratará perfidamente contra ti.

2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

Senhor, tem misericórdia de nós, por ti temos esperado: sê tu o seu braço nas madrugadas, como também a nossa salvação no tempo da tribulação.

3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

Á voz do arroido fugirão os povos: à tua exaltação as gentes serão dispersas.

4 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

Então ajuntar-se-á o vosso despojo como se apanha o pulgão: como os gafanhotos saltam, ali saltará.

5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

O Senhor está exalçado, pois habita nas alturas: encheu a Sião de juízo e justiça.

6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃

E será que a firmeza dos teus tempos, e a força das tuas salvações, será a sabedoria e a ciência: e o temor do Senhor será o seu tesouro.

7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

Eis que os seus embaixadores estão clamando de fora; e os mensageiros de paz estão chorando amargamente.

8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

As estradas estão desoladas, cessam os que passam pelas veredas: desfaz a aliança, despreza as cidades, e a homem nenhum estima.

9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

A terra geme e pranteia, o líbano se envergonha e se murcha: Saron se tornou como um deserto; e Basan e Carmelo foram sacudidos.

10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃

Agora pois me levantarei, diz o Senhor: agora serei exaltado, agora serei posto em alto.

11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

Concebestes palha, parireis pragana: e o vosso espírito vos devorará como fogo.

12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃

E os povos serão como os incêndios de cal: como espinhos cortados arderão no fogo.

13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

Ouvi, vós os que estais longe, o que tenho feito: e vós, que estais vizinhos, conhecei o meu poder.

14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃

Os pecadores de Sião se assombraram, o tremor surpreendeu os hipócritas. Quem dentre nós habitará com o fogo consumidor? quem dentre nós habitará com as labaredas eternas?

15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

O que anda em justiça, e o que fala equidades; o que arremessa para longe de si o ganho de opressões; o que sacode das suas mãos todo o presente; o que tapa os seus ouvidos para não ouvir acerca de sangue e fecha os seus olhos para não ver o mal

16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

Este habitará nas alturas, as fortalezas das rochas serão o seu alto refúgio, o seu pão se lhe dá, as suas águas são certas.

17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

Os teus olhos verão o Rei na sua formosura, e verão a terra que está longe.

18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃

O teu coração considerará o assombro, dizendo: Onde o escrivão, onde o pagador? onde o que conta as torres?

19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

Não verás mais aquele povo espantável, povo de fala tão profunda, que não se pode perceber e de língua tão estranha que não se pode entender.

20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃

Olha para Sião, a cidade das nossas solenidades: os teus olhos verão a Jerusalém, habitação quieta, tenda que não será derribada, cujas estacas nunca serão arrancadas, e de cujas cordas nenhuma se quebrará.

21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

Mas o Senhor ali nos será grandioso, lugar de rios e correntes largas será: barco nenhum de remo passará por eles, nem navio grande navegará por eles.

22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

Porque o Senhor é o nosso Juiz: O Senhor é o nosso Legislador: O Senhor é o nosso Rei, ele nos salvará.

23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

As tuas cordas se afrouxaram: não puderam ter firme o seu mastro, e vela não estenderam: então a preza de abundantes despojos se repartirá; e até os coxos roubarão a preza.

24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃

E morador nenhum dirá: Enfermo estou; porque o povo que habitar nela será absolto de iniquidade.