ישעה 21

1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

Peso do deserto da banda do mar. Como os tufões de vento passam por meio da terra do sul, assim do deserto virá, da terra horrível.

2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

Visão dura se notificou: o perfido trata perfidamente, e o destruidor anda destruindo: sobe, ó Elam, sitía, ó medo, que já fiz cessar todo o seu gemido.

3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

Pelo que os meus lombos estão cheios de grande enfermidade, angústias se apoderaram de mim como as angústias da que pare: já me encurvo de ouvir, e estou espantado de ver.

4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

O meu coração anda errado, espavorece-me o horror: e o crepúsculo, que desejava, me tornou em tremores.

5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃

Põe a mesa, vigia na atalaia, come, bebe: levantai-vos, príncipes, e untai o escudo.

6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

Porque assim me disse o Senhor: vai, põe uma sentinela, e que diga o que vir.

7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃

E viu um carro com um par de cavaleiros, um carro de jumentos, e um carro de camelos, e atentou atentamente com grande atenção.

8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃

E clamou: Um leão vejo, Senhor, sobre a atalaia de vigia estou em pé continuamente de dia, e sobre a minha guarda me ponho noites inteiras.

9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

E eis agora vem um carro de homens, e cavaleiros aos pares. Então respondeu e disse: Caída é Babilônia, caída é! e todas as imagens de escultura dos seus deuses quebrantou contra a terra.

10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

Ah malhada minha, e trigo da minha eira! o que ouvi do Senhor dos exércitos, Deus de Israel, isso vos notifiquei.

11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃

Peso de Duma. Dão-me gritos de Seir: Guarda, que houve de noite? guarda, que houve de noite?

12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃

E disse o guarda: Vem a manhã, e também a noite; se quereis perguntar, perguntai; tornai-vos, e vinde.

13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

Peso contra Arábia. Nos bosques de Arábia passareis a noite, ó viandantes de Dedanim.

14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

Saí ao encontro dos sequiosos com água: os moradores da terra de Tema com o seu pão encontraram os que fugiam.

15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

Porque fogem de diante das espadas, de diante da espada nua, e de diante do arco armado, e de diante do peso da guerra.

16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃

Porque assim me disse o Senhor: Ainda dentro dum ano, como os anos de jornaleiro, será arruinada toda a glória de Kedar.

17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃

E os resíduos do número dos flecheiros, os valentes dos filhos de Kedar, serão diminuídos, porque assim o disse o Senhor, Deus de Israel.