ישעה 33

1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃

Woe to thee that spoilest, and thou wast not spoiled; and dealest treacherously, and they dealt not treacherously with thee! When thou hast ceased to spoil, thou shalt be spoiled; and when thou hast made an end to deal treacherously, they shall deal treacherously with thee.

2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

O LORD, be gracious unto us; we have waited for thee: be thou their arm every morning, our salvation also in the time of trouble.

3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

At the noise of the tumult the peoples are fled; at the lifting up of thyself the nations are scattered.

4 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

And your spoil shall be gathered as the caterpiller gathereth: as locusts leap shall they leap upon it.

5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

The LORD is exalted; for he dwelleth on high: he hath filled Zion with judgment and righteousness.

6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃

And there shall be stability in thy times, abundance of salvation, wisdom and knowledge: the fear of the LORD is his treasure.

7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

Behold, their valiant ones cry without: the ambassadors of peace weep bitterly.

8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

The highways lie waste, the wayfaring man ceaseth: he hath broken the covenant, he hath despised the cities, he regardeth not man.

9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

The land mourneth and languisheth: Lebanon is ashamed and withereth away: Sharon is like a desert; and Bashan and Carmel shake off [their leaves].

10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃

How will I arise, saith the LORD; now will I lift up myself; now will I be exalted.

11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

Ye shall conceive chaff, ye shall bring forth stubble: your breath is a fire that shall devour you.

12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃

And the peoples shall be as the burnings of lime: as thorns cut down, that are burned in the fire.

13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

Hear, ye that are far off, what I have done; and, ye that are near, acknowledge my might.

14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃

The sinners in Zion are afraid; trembling hath surprised the godless ones. Who among us shall dwell with the devouring fire? who among us shall dwell with everlasting burnings?

15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

He that walketh righteously, and speaketh uprightly; he that despiseth the gain of oppressions, that shaketh his hands from holding of bribes, that stoppeth his ears from hearing of blood, and shutteth his eyes from looking upon evil;

16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

He shall dwell on high: his place of defence shall be the munitions of rocks: his bread shall be given [him]; his waters shall be sure.

17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

Thine eyes shall see the king in his beauty: they shall behold a far stretching land.

18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃

Thine heart shall muse on the terror: where is he that counted, where is he that weighed [the tribute]? where is he that counted the towers?

19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

Thou shalt not see the fierce people, a people of a deep speech that thou canst not perceive; of a strange tongue that thou canst not understand.

20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃

Look upon Zion, the city of our solemnities: thine eyes shall see Jerusalem a quiet habitation, a tent that shall not be removed, the stakes whereof shall never be plucked up, neither shall any of the cords thereof be broken.

21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

But there the LORD will be with us in majesty, a place of broad rivers and streams; wherein shall go no galley with oars, neither shall gallant ship pass thereby.

22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

For the LORD is our judge, the LORD is our lawgiver, the LORD is our king; he will save us.

23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

Thy tacklings are loosed; they could not strengthen the foot of their mast, they could not spread the sail: then was the prey of a great spoil divided; the lame took the prey.

24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃

And the inhabitant shall not say, I am sick: the people that dwell therein shall be forgiven their iniquity.