ישעה 2
| הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ | 1 |
Visão que viu Isaias, filho de Amós, no tocante a Judá e a Jerusalém:
| והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ | 2 |
E acontecerá no último dos dias que se firmará o monte da casa do Senhor no cume dos montes, e se exalçará por cima dos outeiros: e concorrerão a ele todas as nações.
| והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ | 3 |
E irão muitos povos, e dirão: Vinde, subamos ao monte do Senhor, à casa do Deus de Jacob, para que nos ensine acerca dos seus caminhos, e andemos nas suas veredas; porque de Sião sairá a lei, e de Jerusalém a palavra do Senhor.
| ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ | 4 |
E julgará entre as gentes, e repreenderá a muitos povos; e converterão as suas espadas em enxadões e as suas lanças em foices: não alçará espada nação contra nação, nem aprenderão mais a guerrear.
| בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ | 5 |
Vinde, ó casa de Jacob: e andemos na luz do Senhor.
| כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ | 6 |
Porém tu desamparaste ao teu povo, a casa de Jacob; porque se encheram de impiedade mais do que os do oriente e são agoureiros como os philisteus; e mostram o seu contentamento nos filhos dos estranhos.
| ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ | 7 |
E a sua terra está cheia de prata e ouro, e não há fim de seus tesouros: também está cheia a sua terra de cavalos, e dos seus carros não há fim
| ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ | 8 |
Também está cheia a sua terra de ídolos: inclinaram-se perante a obra das suas mãos, perante o que fabricaram os seus dedos.
| וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ | 9 |
Ali o povo se abate, e os nobres se humilham: portanto lhes não perdoaras.
| בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ | 10 |
Vai, entra nas rochas, e esconde-te no pó, da presença espantosa do Senhor e da glória da sua magestade.
| עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ | 11 |
Os olhos altivos dos homens serão abatidos, e a altivez dos varões será humilhada: e só o Senhor será exaltado naquele dia.
| כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ | 12 |
Porque o dia do Senhor dos exércitos será contra todo o soberbo e altivo, e contra todo o exalçado, para que seja abatido;
| ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ | 13 |
E contra todos os cedros do líbano, altos e sublimes, e contra todos os carvalhos de Basan;
| ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ | 14 |
E contra todos os montes altos, e contra todos os outeiros levantados;
| ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ | 15 |
E contra toda a torre alta, e contra todo o muro firme;
| ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ | 16 |
E contra todos os navios de Tarsis, e contra todas as pinturas desejáveis.
| ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ | 17 |
E a altivez do homem será humilhada, e a altivez dos varões se abaterá, e só o Senhor será exaltado naquele dia.
| והאלילים כליל יחלף׃ | 18 |
E todos os ídolos totalmente perecerão.
| ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ | 19 |
Então meter-se-ão pelas cavernas das rochas, e pelas concavidades da terra, por causa da presença espantosa do Senhor, e por causa da glória da sua magestade, quando ele se levantar para espantar a terra.
| ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ | 20 |
Naquele dia o homem lançará às toupeiras e aos morcegos os seus ídolos de prata, e os seus ídolos de ouro, que se fizeram para se prostrarem diante deles.
| לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ | 21 |
E meter-se-ão pelas fendas das rochas, e pelas cavernas das penhas, por causa da presença espantosa do Senhor, e por causa da glória da sua magestade, quando ele se levantar para espantar a terra.
| חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ | 22 |
Pelo que deixai-vos do homem cujo fôlego está no seu nariz; porque em que se deve ele estimar?
