ישעה 10

1 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃

Woe to them that write wickedness; for when they write they do write wickedness,

2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃

perverting the cause of the poor, violently wresting the judgment of the needy ones of my people, that the widow may be a prey to them, and the orphan a spoil.

3 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃

And what will they do in the day of visitation? for affliction shall come to you from afar: and to whom will ye flee for help? and where will ye leave your glory,

4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃

that ye may not fall into captivity? For all this [his] wrath is not turned away, but [his] hand is yet exalted.

5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃

Woe to the Assyrians; the rod of my wrath, and anger are in their hands.

6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃

I will send my wrath against a sinful nation, and I will charge my people to take plunder and spoil, and to trample the cities, and to make them dust.

7 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃

But he meant not thus, neither did he devise thus in his soul: but his mind shall change, and [that] to destroy nations not a few.

8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃

And if they should say to him, Thou alone art ruler;

9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃

then shall he say, Have I not taken the country above Babylon and Chalanes, where the tower was built? and have I [not] taken Arabia, and Damascus, and Samaria?

10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃

As I have taken them, I will also take all the kingdoms: howl, ye idols in Jerusalem, and in Samaria.

11 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃

For as I did to Samaria and her idols, so will I do also to Jerusalem and her idols.

12 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃

And it shall come to pass, when the Lord shall have finished doing all things on Mount Sion and Jerusalem, [that] I will visit upon the proud heart, [even] upon the ruler of the Assyrians, and upon the boastful haughtiness of his eyes.

13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃

For he said, I will act in strength, and in the wisdom of [my] understanding I will remove the boundaries of nations, and will spoil their strength.

14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃

And I will shake the inhabited cities: and I will take with my hand all the world as a nest: and I will even take them as eggs that have been left; and there is none that shall escape me, or contradict me.

15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃

Shall the axe glorify itself without him that hews with it? or shall the saw lift up itself without him that uses it, as if one should lift a rod or staff? but it shall not be so;

16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃

but the Lord of hosts shall send dishonour upon thine honour, and burning fire shall be kindled upon thy glory.

17 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃

And the light of Israel shall be for a fire, and he shall sanctify him with burning fire, and it shall devour the wood as grass.

18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃

In that day the mountains shall be consumed, and the hills, and the forests, and [fire] shall devour [both] soul and body: and he that flees shall be as one fleeing from burning flame.

19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃

And they that are left of them shall be a [small] number, and a child shall write them.

20 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃

And it shall come to pass in that day [that] the remnant of Israel shall no more join themselves with, and the saved of Jacob shall no more trust in, them that injured them; but they shall trust in the Holy God of Israel, in truth.

21 שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃

And the remnant of Jacob shall [trust] on the mighty God.

22 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃

And though the people of Israel be as the sand of the sea, a remnant of them shall be saved.

23 כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃

He will finish the work, and cut it short in righteousness: because the Lord will make a short work in all the world.

24 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃

Therefore thus saith the Lord of hosts, Be not afraid, my people who dwell in Sion, of the Assyrians, because he shall smite thee with a rod: for I am bringing a stroke upon thee, that [thou] mayest see the way of Egypt.

25 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃

For yet a little while, and the indignation shall cease: but my wrath shall be against their council.

26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃

And God will stir up [enemies] against them, according to the stroke of Madiam in the place of affliction: and his wrath shall be by the way of the sea, [even] to the way that leads to Egypt.

27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃

And it shall come to pass in that day, [that] his yoke shall be taken away from thy shoulder, and his fear from thee, and the yoke shall be destroyed from off your shoulders.

28 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃

For he shall arrive at the city of Angai, and shall pass on to Maggedo, and shall lay up his stores in Machmas.

29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃

And he shall pass by the valley, and shall arrive at Angai: fear shall seize upon Rama, the city of Saul.

30 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃

The daughter of Gallim shall flee; Laisa shall hear; one shall hear in Anathoth.

31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃

Madebena also is amazed, and the inhabitants of Gibbir.

32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃

Exhort ye [them] to-day to remain in the way: exhort ye [beckoning] with the hand the mountain, the daughter of Sion, even ye hills that are in Jerusalem.

33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃

Behold, the Lord, the Lord of hosts, will mightily confound the glorious ones; and the haughty in pride shall be crushed, and the lofty shall be brought low:

34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃

and the lofty ones shall fall by the sword, and the Libanus shall fall with his lofty ones.