שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃ | 1 |
ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃ | 2 |
אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃ | 3 |
לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃ | 4 |
וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃ | 5 |
בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃ | 6 |
ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃ | 7 |
תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃ | 8 |
אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃ | 9 |
היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃ | 10 |
עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃ | 11 |
ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃ | 12 |
וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃ | 13 |
כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃ | 14 |
אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃ | 15 |