אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃ | 1 |
גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃ | 2 |
לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃ | 3 |
לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃ | 4 |
מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃ | 5 |
כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃ | 6 |
באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃ | 7 |
צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו׃ | 8 |
העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃ | 9 |
כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃ | 10 |
אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃ | 11 |
כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃ | 12 |
אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃ | 13 |
תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃ | 14 |
כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים׃ | 15 |
הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃ | 16 |
ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃ | 17 |