< אֶל־הָעִבְרִים 11 >
כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃ | 1 |
Now faith is a well-grounded assurance of that for which we hope, and a conviction of the reality of things which we do not see.
For by it the saints of old won God's approval.
באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃ (aiōn ) | 3 |
Through faith we understand that the worlds came into being, and still exist, at the command of God, so that what is seen does not owe its existence to that which is visible. (aiōn )
באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃ | 4 |
Through faith Abel offered to God a more acceptable sacrifice than Cain did, and through this faith he obtained testimony that he was righteous, God giving the testimony by accepting his gifts; and through it, though he is dead, he still speaks.
באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃ | 5 |
Through faith Enoch was taken from the earth so that he did not see death, and he could not be found, because God had taken him; for before he was taken we have evidence that he truly pleased God.
ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃ | 6 |
But where there is no faith it is impossible truly to please Him; for the man who draws near to God must believe that there is a God and that He proves Himself a rewarder of those who earnestly try to find Him.
באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃ | 7 |
Through faith Noah, being divinely taught about things as yet unseen, reverently gave heed and built an ark for the safety of his family, and by this act he condemned the world, and became an heir of the righteousness which depends on faith.
באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃ | 8 |
Through faith Abraham, upon being called to leave home and go into a land which he was soon to receive for an inheritance, obeyed; and he went out, not knowing where he was going to.
באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃ | 9 |
Through faith he came and made his home for a time in a land which had been promised to him, as if in a foreign country, living in tents together with Isaac and Jacob, sharers with him in the same promise;
כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃ | 10 |
for he continually looked forward to the city which has the foundations, whose architect and builder is God.
באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃ | 11 |
Through faith even Sarah herself received strength to become a mother--although she was past the time of life for this--because she judged Him faithful who had given the promise.
על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃ | 12 |
And thus there sprang from one man, and him practically dead, a nation like the stars of the sky in number, and like the sands on the sea shore which cannot be counted.
כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃ | 13 |
All these died in the possession of faith. They had not received the promised blessings, but had seen them from a distance and had greeted them, and had acknowledged themselves to be foreigners and strangers here on earth;
הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃ | 14 |
for men who acknowledge this make it manifest that they are seeking elsewhere a country of their own.
ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃ | 15 |
And if they had cherished the remembrance of the country they had left, they would have found an opportunity to return;
אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃ | 16 |
but, as it is, we see them eager for a better land, that is to say, a heavenly one. For this reason God is not ashamed to be called their God, for He has now prepared a city for them.
באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃ | 17 |
Through faith Abraham, as soon as God put him to the test, offered up Isaac. Yes, he who had joyfully welcomed the promises was on the point of sacrificing his only son
אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃ | 18 |
with regard to whom he had been told, "It is through Isaac that your posterity shall be traced."
ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃ | 19 |
For he reckoned that God is even able to raise a man up from among the dead, and, figuratively speaking, it was from among the dead that he received Isaac again.
באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃ | 20 |
Through faith Isaac blessed Jacob and Esau, even in connexion with things soon to come.
באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃ | 21 |
Through faith Jacob, when dying, blessed each of Joseph's sons, and, leaning on the top of his staff, worshipped God.
באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃ | 22 |
Through faith Joseph, when he was near his end, made mention of the departure of the descendants of Israel, and gave orders about his own body.
באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃ | 23 |
Through faith the child Moses was hid for three months by his parents, because they saw his rare beauty; and the king's edict had no terror for them.
באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃ | 24 |
Through faith Moses, when he grew to manhood, refused to be known as Pharaoh's daughter's son,
ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ | 25 |
having determined to endure ill-treatment along with the people of God rather than enjoy the short-lived pleasures of sin;
בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ | 26 |
because he deemed the reproaches which he might meet with in the service of the Christ to be greater riches than all the treasures of Egypt; for he fixed his gaze on the coming reward.
באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃ | 27 |
Through faith he left Egypt, not being frightened by the king's anger; for he held on his course as seeing the unseen One.
באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃ | 28 |
Through faith he instituted the Passover, and the sprinkling with blood so that the destroyer of the firstborn might not touch the Israelites.
באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃ | 29 |
Through faith they passed through the Red Sea as though they were passing over dry land, but the Egyptians, when they tried to do the same, were swallowed up.
באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃ | 30 |
Through faith the walls of Jericho fell to the ground after being surrounded for seven days.
באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃ | 31 |
Through faith the notorious sinner Rahab did not perish along with the disobedient, for she had welcomed the spies and had sheltered them.
ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃ | 32 |
And why need I say more? For time will fail me if I tell the story of Gideon, Barak, Samson, Jephthah, and of David and Samuel and the Prophets;
אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃ | 33 |
men who, as the result of faith, conquered whole kingdoms, brought about true justice, obtained promises from God, stopped lions' mouths,
וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃ | 34 |
deprived fire of its power, escaped being killed by the sword, out of weakness were made strong, became mighty in war, put to flight foreign armies.
נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ | 35 |
Women received back their dear ones alive from the dead; and others were put to death with torture, refusing the deliverance offered to them--that they might secure a better resurrection.
מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃ | 36 |
Others again were tested by cruel mockery and by scourging; yes, and by chains and imprisonment.
נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃ | 37 |
They were stoned, they were sawn asunder, they were tried by temptation, they were killed with the sword. They went from place to place in sheepskins or goatskins, enduring want, oppression and cruelty.
אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃ | 38 |
(They were men of whom the world was not worthy.) They wandered across deserts and mountains, or hid themselves in caves and in holes in the ground.
וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃ | 39 |
And although by their faith all these people won God's approval, none of them received the fulfilment of His great promise;
למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃ | 40 |
for God had provided for them and us something better, so that apart from us they were not to attain to full blessedness.