כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃ | 1 |
ובה נחלו האבות עדות׃ | 2 |
באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃ (aiōn g165) | 3 |
באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃ | 4 |
באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃ | 5 |
ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃ | 6 |
באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃ | 7 |
באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃ | 8 |
באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃ | 9 |
כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃ | 10 |
באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃ | 11 |
על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃ | 12 |
כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃ | 13 |
הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃ | 14 |
ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃ | 15 |
אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃ | 16 |
באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃ | 17 |
אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃ | 18 |
ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃ | 19 |
באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃ | 20 |
באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃ | 21 |
באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃ | 22 |
באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃ | 23 |
באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃ | 24 |
ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ | 25 |
בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ | 26 |
באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃ | 27 |
באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃ | 28 |
באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃ | 29 |
באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃ | 30 |
באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃ | 31 |
ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃ | 32 |
אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃ | 33 |
וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃ | 34 |
נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ | 35 |
מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃ | 36 |
נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃ | 37 |
אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃ | 38 |
וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃ | 39 |
למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃ | 40 |