< אֶל־הָעִבְרִים 11 >

כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃ 1
But faith is the confidence of things hoped for, the conviction of things not seen.
ובה נחלו האבות עדות׃ 2
For by it the elders receive the witness of the Spirit.
באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃ (aiōn g165) 3
By faith we understand that the worlds were created by the word of God, and that which was seen was not made from things which are manifest. (aiōn g165)
באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃ 4
By faith Abel offered up to God a more acceptable sacrifice than Cain, through which he received the witness that he was righteous, God witnessing to his gifts: and through it he having died is still speaking.
באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃ 5
By faith Enoch was translated that he should not see death; and he was not found because God translated him. For before he was translated he had the witness of the Spirit, that he pleased God:
ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃ 6
but without faith it is impossible to please him: for it behooves the one coming unto God to believe that he is, and he is a rewarder unto them who seek him out.
באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃ 7
By faith Noah, being warned concerning things not yet seen, being moved with fear, prepared an ark for the salvation of his family; by which he condemned the world, and became heir to the righteousness which is according to faith.
באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃ 8
By faith Abraham, being called to go out into a place which he was about to receive for an inheritance, obeyed; and went out, not knowing whither he goes.
באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃ 9
By faith he sojourned in the land of promise, as a strange country, dwelling in tents with Isaac and Jacob, fellow-heirs of the same promise:
כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃ 10
for he anticipated a city having foundations, whose builder and maker is God.
באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃ 11
And by faith Sarah herself received power unto the conception of seed, even past the time of age, since she considered him faithful who had promised.
על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃ 12
Therefore indeed they were born of one, and those things of one having died, as the stars of heaven for multitude, and as the sands which are by the sea, which are innumerable.
כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃ 13
These all died in the faith, not having received the promises, but seeing them afar off, and embracing them, and confessing that they are strangers and pilgrims on the earth.
הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃ 14
For those speaking such things declare that they are seeking after a country of their own.
ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃ 15
If indeed they remember that country from which they came out, they would have had an opportunity to return;
אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃ 16
but now they seek a better country, that is, a heavenly. Therefore God is not ashamed to be called their God: for he has prepared for them a city.
באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃ 17
By faith Abraham, being tested, offered up Isaac: and the one having received the promises offered up his only begotten son,
אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 18
in reference to whom it was said, In Isaac shall thy seed be called:
ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃ 19
considering that God is able to raise him from the dead; whence he also received him in a figure.
באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃ 20
By faith Isaac blessed Jacob and Esau concerning things to come.
באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃ 21
By faith Jacob, when dying, blessed each one of the sons of Joseph, and worshiped, on the hilt of his staff.
באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃ 22
By faith Joseph, dying, made mention concerning the exodus of the children of Israel; and commanded concerning his own bones.
באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃ 23
By faith Moses, having been born, was hidden three months by his parents, because they saw that he was a beautiful child; and did not fear the commandment of the king.
באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃ 24
By faith Moses, having become an adult, refused to be called the son of Pharaoh's daughter;
ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ 25
choosing rather to suffer affliction with the people of God, than to enjoy the pleasure of sin for a season;
בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ 26
esteeming the reproach of Christ greater riches than the treasures of Egypt: for he was looking unto the recompense of reward.
באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃ 27
By faith he left Egypt, not fearing the wrath of the king: for he went out, as seeing the invisible one.
באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃ 28
By faith he instituted the passover, and the sprinkling of blood, in order that the one destroying the first-born might not touch them.
באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃ 29
By faith they pass through the Red sea as through dry land: the undertaking of which the Egyptians having entered upon were drowned.
באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃ 30
By faith the walls of Jericho fell, having been encompassed about seven days,
באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃ 31
By faith Rahab the harlot perished not with the unbelievers, having received the spies with peace.
ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃ 32
And what do I yet say? time will fail me relating concerning Gideon, Barak, Samson, Jephthah, and David, and Samuel, and the prophets:
אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃ 33
who through faith subdued kingdoms, wrought righteousness,
וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃ 34
obtained promises, escaped the edge of the sword, from weakness became filled up with dynamite, became mighty in war, put to flight the armies of the aliens:
נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ 35
women receive their dead from a resurrection: some were tortured, not accepting deliverance; in order that they might receive a better resurrection:
מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃ 36
and others received the trial of scourgings and mockings, and still of bonds and imprisonment:
נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃ 37
they were stoned, they were tempted, they were burnt, they died by the edge of the sword; they went about in sheepskins, in goatskins; being destitute, troubled, persecuted,
אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃ 38
of whom the world was not worthy; wandering in deserts, and in mountains, and caves and dens of the earth.
וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃ 39
And all these, having received the witness of the spirit through faith, did not obtain the promise:
למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃ 40
God having reserved something better for us, that they might not be made perfect apart from us.

< אֶל־הָעִבְרִים 11 >