בראשית 41
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃ | 1 |
And it came to pass at the end of two full years, that Pharaoh dreamed: and, behold, he stood by the river.
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃ | 2 |
And, behold, there came up out of the river seven kine, well favoured and fatfleshed; and they fed in the reed-grass.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃ | 3 |
And, behold, seven other kine came up after them out of the river, ill favoured and leanfleshed; and stood by the other kine upon the brink of the river.
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃ | 4 |
And the ill favoured and leanfleshed kine did eat up the seven well favoured and fat kine. So Pharaoh awoke.
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃ | 5 |
And he slept and dreamed a second time: and, behold, seven ears of corn came up upon one stalk, rank and good.
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃ | 6 |
And, behold, seven ears, thin and blasted with the east wind, sprung up after them.
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃ | 7 |
And the thin ears swallowed up the seven rank and full ears. And Pharaoh awoke, and, behold, it was a dream.
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃ | 8 |
And it came to pass in the morning that his spirit was troubled; and he sent and called for all the magicians of Egypt, and all the wise men thereof: and Pharaoh told them his dream; but there was none that could interpret them unto Pharaoh.
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃ | 9 |
Then spake the chief butler unto Pharaoh, saying, I do remember my faults this day:
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃ | 10 |
Pharaoh was wroth with his servants, and put me in ward in the house of the captain of the guard, me and the chief baker:
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃ | 11 |
and we dreamed a dream in one night, I and he; we dreamed each man according to the interpretation of his dream.
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃ | 12 |
And there was with us there a young man, an Hebrew, servant to the captain of the guard; and we told him, and he interpreted to us our dreams; to each man according to his dream he did interpret.
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃ | 13 |
And it came to pass, as he interpreted to us, so it was; me he restored unto mine office, and him he hanged.
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃ | 14 |
Then Pharaoh sent and called Joseph, and they brought him hastily out of the dungeon: and he shaved himself, and changed his raiment, and came in unto Pharaoh.
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃ | 15 |
And Pharaoh said unto Joseph, I have dreamed a dream, and there is none that can interpret it: and I have heard say of thee, that when thou hearest a dream thou canst interpret it.
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃ | 16 |
And Joseph answered Pharaoh, saying, It is not in me: God shall give Pharaoh an answer of peace.
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃ | 17 |
And Pharaoh spake unto Joseph, In my dream, behold, I stood upon the brink of the river:
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃ | 18 |
and, behold, there came up out of the river seven kine, fatfleshed and well favoured; and they fed in the reed-grass:
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃ | 19 |
and, behold, seven other kine came up after them, poor and very ill favoured and leanfleshed, such as I never saw in all the land of Egypt for badness:
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃ | 20 |
and the lean and ill favoured kine did eat up the first seven fat kine:
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃ | 21 |
and when they had eaten them up, it could not be known that they had eaten them; but they were still ill favoured, as at the beginning. So I awoke.
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃ | 22 |
And I saw in my dream, and, behold, seven ears came up upon one stalk, full and good:
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃ | 23 |
and, behold, seven ears, withered, thin, [and] blasted with the east wind, sprung up after them:
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃ | 24 |
and the thin ears swallowed up the seven good ears: and I told it unto the magicians; but there was none that could declare it to me.
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ | 25 |
And Joseph said unto Pharaoh, The dream of Pharaoh is one: what God is about to do he hath declared unto Pharaoh.
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃ | 26 |
The seven good kine are seven years; and the seven good ears are seven years: the dream is one.
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃ | 27 |
And the seven lean and ill favoured kine that came up after them are seven years, and also the seven empty ears blasted with the east wind; they shall be seven years of famine.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃ | 28 |
That is the thing which I spake unto Pharaoh: what God is about to do he hath shewed unto Pharaoh.
| הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃ | 29 |
Behold, there come seven years of great plenty throughout all the land of Egypt:
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃ | 30 |
and there shall arise after them seven years of famine; and all the plenty shall be forgotten in the land of Egypt; and the famine shall consume the land;
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃ | 31 |
and the plenty shall not be known in the land by reason of that famine which followeth; for it shall be very grievous.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ | 32 |
And for that the dream was doubled unto Pharaoh twice, it is because the thing is established by God, and God will shortly bring it to pass.
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃ | 33 |
Now therefore let Pharaoh look out a man discreet and wise, and set him over the land of Egypt.
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃ | 34 |
Let Pharaoh do [this], and let him appoint overseers over the land, and take up the fifth part of the land of Egypt in the seven plenteous years.
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃ | 35 |
And let them gather all the food of these good years that come, and lay up corn under the hand of Pharaoh for food in the cities, and let them keep it.
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃ | 36 |
And the food shall be for a store to the land against the seven years of famine, which shall be in the land of Egypt; that the land perish not through the famine.
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃ | 37 |
And the thing was good in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of all his servants.
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ | 38 |
And Pharaoh said unto his servants, Can we find such a one as this, a man in whom the spirit of God is?
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃ | 39 |
And Pharaoh said unto Joseph, Forasmuch as God hath shewed thee all this, there is none so discreet and wise as thou:
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃ | 40 |
thou shalt be over my house, and according unto thy word shall all my people be ruled: only in the throne will I be greater than thou.
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃ | 41 |
And Pharaoh said unto Joseph, See, I have set thee over all the land of Egypt.
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃ | 42 |
And Pharaoh took off his signet ring from his hand, and put it upon Joseph’s hand, and arrayed him in vestures of fine linen, and put a gold chain about his neck;
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃ | 43 |
and he made him to ride in the second chariot which he had; and they cried before him, Bow the knee: and he set him over all the land of Egypt.
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃ | 44 |
And Pharaoh said unto Joseph, I am Pharaoh, and without thee shall no man lift up his hand or his foot in all the land of Egypt.
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃ | 45 |
And Pharaoh called Joseph’s name Zaphenath-paneah; and he gave him to wife Asenath the daughter of Poti-phera priest of On. And Joseph went out over the land of Egypt.
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃ | 46 |
And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh king of Egypt. And Joseph went out from the presence of Pharaoh, and went throughout all the land of Egypt.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃ | 47 |
And in the seven plenteous years the earth brought forth by handfuls.
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃ | 48 |
And he gathered up all the food of the seven years which were in the land of Egypt, and laid up the food in the cities: the food of the field, which was round about every city, laid he up in the same.
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃ | 49 |
And Joseph laid up corn as the sand of the sea, very much, until he left numbering; for it was without number.
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃ | 50 |
And unto Joseph were born two sons before the year of famine came, which Asenath the daughter of Poti-phera priest of On bare unto him.
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃ | 51 |
And Joseph called the name of the firstborn Manasseh: For, [said he], God hath made me forget all my toil, and all my father’s house.
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃ | 52 |
And the name of the second called he Ephraim: For God hath made me fruitful in the land of my affliction.
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃ | 53 |
And the seven years of plenty, that was in the land of Egypt, came to an end.
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃ | 54 |
And the seven years of famine began to come, according as Joseph had said: and there was famine in all lands; but in all the land of Egypt there was bread.
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃ | 55 |
And when all the land of Egypt was famished, the people cried to Pharaoh for bread: and Pharaoh said unto all the Egyptians, Go unto Joseph; what he saith to you, do.
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃ | 56 |
And the famine was over all the face of the earth: and Joseph opened all the storehouses, and sold unto the Egyptians; and the famine was sore in the land of Egypt.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃ | 57 |
And all countries came into Egypt to Joseph for to buy corn; because the famine was sore in all the earth.
