< בראשית 2 >

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ 1
Y los cielos y la tierra y todas las cosas en ellos estaban completos.
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ 2
Y en el séptimo día, Dios vino al fin de toda su obra; y en el séptimo día tomó su descanso de todo el trabajo que había hecho.
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ 3
Y Dios bendijo al séptimo día y lo santificó, porque aquel día tomó su descanso de toda la obra que había hecho en la creación.
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ 4
Este es el origen del cielo y la tierra cuando fueron creados.
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ 5
En el día en que el Señor Dios hizo la tierra y el cielo, no había plantas del campo en la tierra, ni había hierba, porque el Señor Dios no había enviado lluvia sobre la tierra y no había hombre para trabajar en la tierra.
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ 6
Pero una neblina subió de la tierra, regando toda la faz de la tierra.
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ 7
Y Dios él Señor hizo al hombre del polvo de la tierra, y le dio aliento de vida; y el hombre se hizo alma viviente.
ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ 8
Y Dios él Señor hizo un jardín en el oriente, en Edén; y allí puso al hombre que él había hecho.
ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ 9
Y de la tierra Él Señor Dios hizo crecer árboles deliciosos a la vista, y bueno para comer; y en el medio del jardín, el árbol de la vida y el árbol del conocimiento del bien y del mal.
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ 10
Y salió un río de Edén, que daba agua al huerto; y de allí se separó y se convirtió en cuatro corrientes.
שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ 11
El nombre del primero es Pisón, que recorre toda la tierra de Havila, donde hay oro.
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ 12
Y el oro de aquella tierra es bueno; hay bedelio y la piedra de ónice.
ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ 13
Y el nombre del segundo río es Gihón: este río rodea toda la tierra de Cus.
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ 14
Y el nombre del tercer río es Tigris, que va al oriente de Asiria. Y el cuarto río es Eufrates.
ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ 15
Y el Señor Dios tomó al hombre y lo puso en el jardín del Edén para que trabaje en él y lo cuide.
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ 16
Y el Señor Dios dio órdenes al hombre, diciendo: Puedes tomar del fruto de todos los árboles del huerto.
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ 17
Pero del fruto del árbol del conocimiento del bien y del mal no puedes tomar; porque el día en que lo tomes, la muerte ciertamente vendrá a ti.
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ 18
Y el Señor Dios dijo: No es bueno que el hombre esté solo; haré ayuda idónea como él mismo lo ayude.
ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ 19
Y él Señor Dios hizo desde la tierra todas las bestias del campo, y todas las aves del cielo, y las tomó al hombre para ver los nombres que él les daría; y cualquiera que sea el nombre que dio a los seres vivientes, era su nombre.
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ 20
Y el hombre dio nombres a todos los animales, a las aves del cielo y a todos los animales del campo; pero Adan no tenía a nadie como él como ayuda.
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ 21
Y el Señor Dios mandó un sueño profundo sobre el hombre, y tomó uno de los huesos de su costado mientras dormía, uniendo nuevamente la carne en su lugar.
ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ 22
Y el hueso que el Señor Dios le había quitado al hombre que había convertido en mujer, y la trajo al hombre.
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ 23
Y el hombre dijo: Esto es ahora hueso de mis huesos y carne de mi carne: que se llame mujer, porque del varón fue quitada.
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ 24
Por esta causa, se apartará un hombre de su padre y de su madre, y se unirá a su mujer y ellos serán una sola carne.
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ 25
Y el hombre y su mujer estaban sin ropa, y no tenían vergüenza.

< בראשית 2 >