אֶל־הַגָּלָטִיִּים 4
| ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל׃ | 1 |
And I say, so long time as the heir is a babe, he differeth nothing from a servant — being lord of all,
| אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו׃ | 2 |
but is under tutors and stewards till the time appointed of the father,
| ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם׃ | 3 |
so also we, when we were babes, under the elements of the world were in servitude,
| ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה׃ | 4 |
and when the fulness of time did come, God sent forth His Son, come of a woman, come under law,
| לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים׃ | 5 |
that those under law he may redeem, that the adoption of sons we may receive;
| ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו׃ | 6 |
and because ye are sons, God did send forth the spirit of His Son into your hearts, crying, 'Abba, Father!'
| לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח׃ | 7 |
so that thou art no more a servant, but a son, and if a son, also an heir of God through Christ.
| הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים׃ | 8 |
But then, indeed, not having known God, ye were in servitude to those not by nature gods,
| ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש׃ | 9 |
and now, having known God — and rather being known by God — how turn ye again unto the weak and poor elements to which anew ye desire to be in servitude?
| ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃ | 10 |
days ye observe, and months, and times, and years!
| מתירא אני פן לריק עמלתי בכם׃ | 11 |
I am afraid of you, lest in vain I did labour toward you.
| היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה׃ | 12 |
Become as I [am] — because I also [am] as ye brethren, I beseech you; to me ye did no hurt,
| אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה׃ | 13 |
and ye have known that through infirmity of the flesh I did proclaim good news to you at the first,
| ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע׃ | 14 |
and my trial that [is] in my flesh ye did not despise nor reject, but as a messenger of God ye did receive me — as Christ Jesus;
| ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי׃ | 15 |
what then was your happiness? for I testify to you, that if possible, your eyes having plucked out, ye would have given to me;
| ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם׃ | 16 |
so that your enemy have I become, being true to you?
| אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם׃ | 17 |
they are zealous for you — [yet] not well, but they wish to shut us out, that for them ye may be zealous;
| אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם׃ | 18 |
and [it is] good to be zealously regarded, in what is good, at all times, and not only in my being present with you;
| בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח׃ | 19 |
my little children, of whom again I travail in birth, till Christ may be formed in you,
| אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם׃ | 20 |
and I was wishing to be present with you now, and to change my voice, because I am in doubt about you.
| אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה׃ | 21 |
Tell me, ye who are willing to be under law, the law do ye not hear?
| כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה׃ | 22 |
for it hath been written, that Abraham had two sons, one by the maid-servant, and one by the free-woman,
| ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה׃ | 23 |
but he who [is] of the maid-servant, according to flesh hath been, and he who [is] of the free-woman, through the promise;
| והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃ | 24 |
which things are allegorized, for these are the two covenants: one, indeed, from mount Sinai, to servitude bringing forth, which is Hagar;
| כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה׃ | 25 |
for this Hagar is mount Sinai in Arabia, and doth correspond to the Jerusalem that now [is], and is in servitude with her children,
| אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃ | 26 |
and the Jerusalem above is the free-woman, which is mother of us all,
| כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃ | 27 |
for it hath been written, 'Rejoice, O barren, who art not bearing; break forth and cry, thou who art not travailing, because many [are] the children of the desolate — more than of her having the husband.'
| ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃ | 28 |
And we, brethren, as Isaac, are children of promise,
| וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה׃ | 29 |
but as then he who was born according to the flesh did persecute him according to the spirit, so also now;
| אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה׃ | 30 |
but what saith the Writing? 'Cast forth the maid-servant and her son, for the son of the maid-servant may not be heir with the son of the free-woman;'
| על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה׃ | 31 |
then, brethren, we are not a maid-servant's children, but the free-woman's.
