< אֶל־הָאֶפְסִיִּים 5 >
לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃ | 1 |
Become, then, followers of God, as children beloved,
והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃ | 2 |
and walk in love, as also the Christ did love us, and did give himself for us, an offering and a sacrifice to God for an odour of a sweet smell,
אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ | 3 |
and whoredom, and all uncleanness, or covetousness, let it not even be named among you, as becometh saints;
גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃ | 4 |
also filthiness, and foolish talking, or jesting, — the things not fit — but rather thanksgiving;
כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃ | 5 |
for this ye know, that every whoremonger, or unclean, or covetous person, who is an idolater, hath no inheritance in the reign of the Christ and God.
אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃ | 6 |
Let no one deceive you with vain words, for because of these things cometh the anger of God upon the sons of the disobedience,
על כן אל יהי חלקכם עמהם׃ | 7 |
become not, then, partakers with them,
כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃ | 8 |
for ye were once darkness, and now light in the Lord; as children of light walk ye,
כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃ | 9 |
for the fruit of the Spirit [is] in all goodness, and righteousness, and truth,
ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃ | 10 |
proving what is well-pleasing to the Lord,
ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃ | 11 |
and have no fellowship with the unfruitful works of the darkness and rather even convict,
כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃ | 12 |
for the things in secret done by them it is a shame even to speak of,
אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃ | 13 |
and all the things reproved by the light are manifested, for everything that is manifested is light;
על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃ | 14 |
wherefore he saith, 'Arouse thyself, thou who art sleeping, and arise out of the dead, and the Christ shall shine upon thee.'
ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃ | 15 |
See, then, how exactly ye walk, not as unwise, but as wise,
מוקירים העת כי הימים רעים המה׃ | 16 |
redeeming the time, because the days are evil;
על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃ | 17 |
because of this become not fools, but — understanding what [is] the will of the Lord,
ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃ | 18 |
and be not drunk with wine, in which is dissoluteness, but be filled in the Spirit,
ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ | 19 |
speaking to yourselves in psalms and hymns and spiritual songs, singing and making melody in your heart to the Lord,
והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃ | 20 |
giving thanks always for all things, in the name of our Lord Jesus Christ, to the God and Father;
הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃ | 21 |
subjecting yourselves to one another in the fear of God.
הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃ | 22 |
The wives! to your own husbands subject yourselves, as to the Lord,
כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃ | 23 |
because the husband is head of the wife, as also the Christ [is] head of the assembly, and he is saviour of the body,
אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃ | 24 |
but even as the assembly is subject to Christ, so also [are] the wives to their own husbands in everything.
האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃ | 25 |
The husbands! love your own wives, as also the Christ did love the assembly, and did give himself for it,
למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ | 26 |
that he might sanctify it, having cleansed [it] with the bathing of the water in the saying,
להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃ | 27 |
that he might present it to himself the assembly in glory, not having spot or wrinkle, or any of such things, but that it may be holy and unblemished;
כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃ | 28 |
so ought the husbands to love their own wives as their own bodies: he who is loving his own wife — himself he doth love;
כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃ | 29 |
for no one ever his own flesh did hate, but doth nourish and cherish it, as also the Lord — the assembly,
כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃ | 30 |
because members we are of his body, of his flesh, and of his bones;
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ | 31 |
'for this cause shall a man leave his father and mother, and shall be joined to his wife, and they shall be — the two — for one flesh;'
גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃ | 32 |
this secret is great, and I speak in regard to Christ and to the assembly;
ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃ | 33 |
but ye also, every one in particular — let each his own wife so love as himself, and the wife — that she may reverence the husband.