אֶל־הָאֶפְסִיִּים 4

1 לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃

Call upon you, then, do I — the prisoner of the Lord — to walk worthily of the calling with which ye were called,

2 בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃

with all lowliness and meekness, with long-suffering, forbearing one another in love,

3 ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃

being diligent to keep the unity of the Spirit in the bond of the peace;

4 גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃

one body and one Spirit, according as also ye were called in one hope of your calling;

5 אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃

one Lord, one faith, one baptism,

6 אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם׃

one God and Father of all, who [is] over all, and through all, and in you all,

7 אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח׃

and to each one of you was given the grace, according to the measure of the gift of Christ,

8 על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם׃

wherefore, he saith, 'Having gone up on high he led captive captivity, and gave gifts to men,' —

9 ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ׃

and that, he went up, what is it except that he also went down first to the lower parts of the earth?

10 הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל׃

he who went down is the same also who went up far above all the heavens, that He may fill all things —

11 והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים׃

and He gave some [as] apostles, and some [as] prophets, and some [as] proclaimers of good news, and some [as] shepherds and teachers,

12 להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃

unto the perfecting of the saints, for a work of ministration, for a building up of the body of the Christ,

13 עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃

till we may all come to the unity of the faith and of the recognition of the Son of God, to a perfect man, to a measure of stature of the fulness of the Christ,

14 ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃

that we may no more be babes, tossed and borne about by every wind of the teaching, in the sleight of men, in craftiness, unto the artifice of leading astray,

15 כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃

and, being true in love, we may increase to Him [in] all things, who is the head — the Christ;

16 אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃

from whom the whole body, being fitly joined together and united, through the supply of every joint, according to the working in the measure of each single part, the increase of the body doth make for the building up of itself in love.

17 והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם׃

This, then, I say, and I testify in the Lord; ye are no more to walk, as also the other nations walk, in the vanity of their mind,

18 חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃

being darkened in the understanding, being alienated from the life of God, because of the ignorance that is in them, because of the hardness of their heart,

19 אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע׃

who, having ceased to feel, themselves did give up to the lasciviousness, for the working of all uncleanness in greediness;

20 ואתם לא כן למדתם את המשיח׃

and ye did not so learn the Christ,

21 אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע׃

if so be ye did hear him, and in him were taught, as truth is in Jesus;

22 אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית׃

ye are to put off concerning the former behaviour the old man, that is corrupt according to the desires of the deceit,

23 ותתחדשו ברוח שכלכם׃

and to be renewed in the spirit of your mind,

24 ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת׃

and to put on the new man, which, according to God, was created in righteousness and kindness of the truth.

25 על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש׃

Wherefore, putting away the lying, speak truth each with his neighbour, because we are members one of another;

26 רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם׃

be angry and do not sin; let not the sun go down upon your wrath,

27 גם לא תתנו מקום לשטן׃

neither give place to the devil;

28 מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור׃

whoso is stealing let him no more steal, but rather let him labour, working the thing that is good with the hands, that he may have to impart to him having need.

29 כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃

Let no corrupt word out of your mouth go forth, but what is good unto the needful building up, that it may give grace to the hearers;

30 ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה׃

and make not sorrowful the Holy Spirit of God, in which ye were sealed to a day of redemption.

31 כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה׃

Let all bitterness, and wrath, and anger, and clamour, and evil-speaking, be put away from you, with all malice,

32 והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח׃

and become one to another kind, tender-hearted, forgiving one another, according as also God in Christ did forgive you.