< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 15 >

ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃ 1
Uto neki siđoše iz Judeje i počeše učiti braću: “Ako se ne obrežete po običaju Mojsijevu, ne možete se spasiti.”
ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃ 2
Kad između njih te Pavla i Barnabe nasta prepirka i raspra nemalena, odrediše da Pavao i Barnaba i još neki drugi između njih uzađu u Jeruzalem k apostolima i starješinama poradi tog pitanja.
ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃ 3
Oni su dakle, ispraćeni od Crkve, prolazili kroz Feniciju i Samariju pripovijedajući o obraćenju pogana i donoseći svoj braći veliku radost.
ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃ 4
Kada pak stigoše u Jeruzalem, primi ih Crkva, apostoli i starješine. Ispripovjediše što sve Bog učini po njima.
ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃ 5
Onda ustanu neki od onih što iz farizejske sljedbe bijahu prigrlili vjeru pa reknu: “Treba ih obrezati i zapovjediti im da opslužuju Zakon Mojsijev.”
ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃ 6
Nato se apostoli i starješine sastanu da to razmotre.
ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃ 7
Nakon duge raspre ustade Petar i reče im: “Braćo, vi znate kako me Bog od najprvih dana između vas izabra da iz mojih usta pogani čuju riječ evanđelja i uzvjeruju.
והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃ 8
I Bog, Poznavatelj srdaca, posvjedoči za njih: dade im Duha Svetoga kao i nama.
ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃ 9
Nikakve razlike nije pravio između nas i njih: vjerom očisti njihova srca.
ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃ 10
Što dakle sada iskušavate Boga stavljajući učenicima na vrat jaram kojeg ni oci naši ni mi nismo mogli nositi?
אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃ 11
Vjerujemo, naprotiv: po milosti smo Gospodina Isusa spašeni, baš kao i oni.”
ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃ 12
Nato sve mnoštvo umuknu. Slušali su Barnabu i Pavla koji pripovjedahu kolika je znamenja i čudesa Bog po njima učinio među poganima.
ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃ 13
Kad oni ušutješe, progovori Jakov: “Poslušajte me, braćo!
שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃ 14
Šimun je izložio kako se Bog već na početku pobrinu između pogana uzeti narod imenu svojemu.
ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃ 15
S time su u skladu riječi Proroka. Ovako je doista pisano:
אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃ 16
Nakon toga vratit ću se i opet podići pali šator Davidov, iz ruševina ga podići, opet ga sazidati
למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃ 17
da preostali ljudi potraže Gospodina i svi pogani na koje je zazvano ime moje, govori Gospodin, koji to
נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃ (aiōn g165) 18
obznanjuje odvijeka. (aiōn g165)
ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃ 19
Zato smatram da ne valja dodijavati onima koji se s poganstva obraćaju k Bogu,
רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃ 20
nego im poručiti da se uzdržavaju od mesa okaljana idolima, od bludništva, od udavljenoga i od krvi.
כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃ 21
Ta Mojsije od pradavnih naraštaja ima po gradovima propovjednike koji ga u sinagogama svake subote čitaju.”
וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃ 22
Tad apostoli i starješine zajedno sa svom Crkvom zaključe izabrati neke muževe između sebe i poslati ih u Antiohiju s Pavlom i Barnabom. Bijahu to Juda zvani Barsaba, i Sila, muževi vodeći među braćom.
ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃ 23
Po njima pošalju ovo pismo: “Apostoli i starješine, braća, braći iz poganstva po Antiohiji, Siriji i Ciliciji - pozdrav!”
יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃ 24
“Budući da smo čuli kako vas neki od naših, ali bez našega naloga, nekakvim izjavama smetoše i duše vam uznemiriše,
לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃ 25
zaključismo jednodušno izabrati neke muževe i poslati ih k vama zajedno s našim ljubljenim Barnabom i Pavlom,
אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃ 26
ljudima koji su svoje živote izložili za ime Gospodina našega Isusa Krista.
על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃ 27
Šaljemo vam dakle Judu i Silu. Oni će vam i usmeno priopćiti to isto.
כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃ 28
Zaključismo Duh Sveti i mi ne nametati vam nikakva tereta osim onoga što je potrebno:
אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃ 29
uzdržavati se od mesa žrtvovana idolima, od krvi, od udavljenoga i od bludništva. Budete li se toga držali, dobro ćete učiniti. Živjeli!”
וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃ 30
Oni su se dakle oprostili i sišli u Antiohiju; sabrali su mnoštvo i predali pismo.
ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃ 31
Kad ga pročitaše, svi se obradovaše zbog ohrabrenja.
ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃ 32
Juda i Sila, i sami proroci, mnogim riječima ohrabriše i utvrdiše braću.
ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃ 33
Neko se vrijeme zadrže pa se onda s mirom od braće vrate onima koji ih poslaše.
וייטב בעיני סילא לשבת שם׃ 34
ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃ 35
A Pavao i Barnaba ostadoše u Antiohiji naučavajući i navješćujući zajedno s mnogima drugima riječ Gospodnju.
ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃ 36
Nakon nekog vremena reče Pavao Barnabi: “Vratimo se i pohodimo braću po svim gradovima u kojima smo navješćivali riječ Gospodnju, da vidimo kako su!”
ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ 37
Barnaba je htio povesti i Ivana zvanog Marko.
אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃ 38
Pavao pak nije smatrao uputnim sa sobom voditi onoga koji se u Pamfiliji odvojio od njih te nije s njima pošao na djelo.
ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃ 39
Spopade ih takva ogorčenost da se raziđoše: Barnaba povede Marka i otplovi na Cipar,
ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃ 40
a Pavao sebi izabra Silu pa od braće povjeren milosti Gospodnjoj
ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃ 41
proputova Siriju i Ciliciju, utvrđujući Crkve.

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 15 >