< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 14 >

ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃ 1
U Ikoniju isto tako uđoše u židovsku sinagogu i govorahu tako da povjerova veliko mnoštvo Židova i Grka.
אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃ 2
Ali nepokorni Židovi razdražiše i podjariše pogane protiv braće.
וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃ 3
Oni se ipak zadržaše duže vremena, smjeli u Gospodinu koji je svjedočio za Riječ milosti svoje, davao da se po njihovim rukama događaju znamenja i čudesa.
ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃ 4
Mnoštvo se gradsko podvoji: jedni bijahu za Židove, drugi za apostole.
ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃ 5
Pogani i Židovi sa svojim glavarima navališe da zlostave i kamenuju apostole.
ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃ 6
Kada to opaziše, prebjegoše oni u likaonske gradove Listru i Derbu i okolicu.
ויבשרו שם הבשורה׃ 7
Ondje su navješćivali evanđelje.
ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃ 8
U Listri je sjedio neki čovjek uzetih nogu, hrom od majčine utrobe; nikada nije hodao.
וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃ 9
Čuo je Pavla gdje govori.
ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃ 10
Pavao ga pronikne pogledom, vidje da ima vjeru u spasenje pa mu iza glasa reče: “Uspravi se na noge!” On skoči i prohoda.
והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃ 11
Kad mnoštvo ugleda što učini Pavao, povika likaonski: “Bogovi u ljudskom obličju siđoše k nama!”
ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃ 12
I nazvaše Barnabu Zeusom, a Pavla Hermesom jer je Pavao vodio riječ.
וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃ 13
A svećenik Zeusa Predgradskoga dovede pred vrata bikove i vijence te u zajednici s narodom htjede žrtvovati.
ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃ 14
Kada su to dočuli apostoli Barnaba i Pavao, razdriješe haljine i uletješe u narod vičući:
ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ 15
“Ljudi, što to radite? I mi smo smrtnici, baš kao i vi! Navješćujemo vam da se od tih ispraznosti obratite k Bogu živomu koji stvori nebo i zemlju, more i sve što je u njima.
ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃ 16
On je u prošlim naraštajima pustio da svi pogani pođu svojim putovima.
וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃ 17
Ipak ne ostavi sebe neposvjedočena: dobročinstva iskazuje, s neba vam kišu daje i vremena plodonosna, napunja hranom i radošću srca vaša.”
ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃ 18
I tako govoreći, jedva sklonuše mnoštvo da im ne žrtvuje.
ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃ 19
Uto iz Antiohije i Ikonija nadođu neki Židovi, pridobiju svjetinu te kamenuju Pavla i odvuku ga izvan grada misleći da je mrtav.
ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃ 20
Kad ga pak okružiše učenici, usta on i uđe u grad. Sutradan ode s Barnabom u Derbu.
ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃ 21
Pošto navijestiše evanđelje tomu gradu i mnoge učiniše učenicima, vratiše se u Listru, u Ikonij i u Antiohiju.
ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃ 22
Učvršćivali su duše učenika bodreći ih da ustraju u vjeri jer da nam je kroz mnoge nevolje ući u kraljevstvo Božje.
ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃ 23
Postavljali su im po crkvama starješine te ih, nakon molitve i posta, povjeravahu Gospodinu u kojega su povjerovali.
ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃ 24
Pošto su prešli Pizidiju, stigoše u Pamfiliju.
וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃ 25
U Pergi navijestiše Riječ pa siđu u Ataliju.
ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃ 26
Odande pak odjedriše u Antiohiju, odakle ono bijahu povjereni milosti Božjoj za djelo koje izvršiše.
ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃ 27
Kada stigoše, sabraše Crkvu i pripovjediše što sve učini Bog po njima: da i poganima otvori vrata vjere.
וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃ 28
I proveli su nemalo vremena s učenicima.

< מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 14 >