< שמואל ב 22 >

וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ 1
Et David adressa à l’Éternel les paroles de ce cantique, le jour où l’Éternel l’eut délivré de la main de tous ses ennemis et de la main de Saül.
ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ 2
Et il dit: L’Éternel est mon rocher et mon lieu fort, et celui qui me délivre.
אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ 3
Dieu est mon rocher, je me confierai en lui, mon bouclier et la corne de mon salut, ma haute retraite et mon refuge. Mon Sauveur, tu me sauveras de la violence!
מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ 4
Je crierai à l’Éternel, qui est digne d’être loué, et je serai sauvé de mes ennemis.
כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ 5
Car les vagues de la mort m’ont environné, les torrents de Bélial m’ont fait peur;
חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ (Sheol h7585) 6
Les cordeaux du shéol m’ont entouré, les filets de la mort m’ont surpris: (Sheol h7585)
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ 7
Dans ma détresse, j’ai invoqué l’Éternel, et j’ai appelé mon Dieu, et, de son temple, il a entendu ma voix, et mon cri est [parvenu] à ses oreilles.
ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ 8
Alors la terre fut ébranlée et trembla; les fondements des cieux furent secoués et furent ébranlés, parce qu’il était irrité.
עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ 9
Une fumée montait de ses narines, et un feu sortant de sa bouche dévorait; des charbons en jaillissaient embrasés.
ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ 10
Et il abaissa les cieux, et descendit; et il y avait une obscurité profonde sous ses pieds.
וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ 11
Et il était monté sur un chérubin, et volait, et il parut sur les ailes du vent.
וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ 12
Et il mit autour de lui les ténèbres pour tente, des amas d’eaux, d’épaisses nuées de l’air.
מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ 13
De la splendeur qui était devant lui jaillissaient, embrasés, des charbons de feu.
ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ 14
L’Éternel tonna des cieux, et le Très-haut fit retentir sa voix.
וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ 15
Et il tira des flèches et dispersa [mes ennemis]; [il lança] l’éclair, et les mit en déroute.
ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ 16
Alors les lits de la mer parurent, les fondements du monde furent mis à découvert, quand l’Éternel les tançait par le souffle du vent de ses narines.
ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ 17
D’en haut, il étendit [sa main], il me prit, il me tira des grandes eaux;
יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ 18
Il me délivra de mon puissant ennemi, de ceux qui me haïssaient; car ils étaient plus forts que moi.
יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ 19
Ils m’avaient surpris au jour de ma calamité, mais l’Éternel fut mon appui.
ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ 20
Et il me fit sortir au large, il me délivra, parce qu’il prenait son plaisir en moi.
יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ 21
L’Éternel m’a récompensé selon ma justice, il m’a rendu selon la pureté de mes mains;
כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ 22
Car j’ai gardé les voies de l’Éternel, et je ne me suis point méchamment détourné de mon Dieu;
כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ 23
Car toutes ses ordonnances ont été devant moi; et de ses statuts, je ne me suis pas écarté;
ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ 24
Et j’ai été parfait envers lui, et je me suis gardé de mon iniquité.
וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ 25
Et l’Éternel m’a rendu selon ma justice, selon ma pureté devant ses yeux.
עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ 26
Avec celui qui use de grâce, tu uses de grâce; avec l’homme parfait, tu te montres parfait;
עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ 27
Avec celui qui est pur, tu te montres pur; et avec le pervers, tu es roide.
ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ 28
Et tu sauveras le peuple affligé, et tes yeux sont sur les hautains, [et] tu les abaisses.
כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ 29
Car toi, Éternel! tu es ma lampe; et l’Éternel fait resplendir mes ténèbres.
כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ 30
Car, par toi, je courrai au travers d’une troupe; par mon Dieu, je franchirai une muraille.
האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ 31
Quant à Dieu, sa voie est parfaite; la parole de l’Éternel est affinée; il est un bouclier à tous ceux qui se confient en lui.
כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ 32
Car qui est Dieu, hormis l’Éternel? et qui est un rocher, hormis notre Dieu?
האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ 33
Dieu est ma puissante forteresse, et il aplanit parfaitement ma voie.
משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ 34
Il rend mes pieds pareils à ceux des biches, et me fait tenir debout sur mes lieux élevés.
מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ 35
Il enseigne mes mains à combattre; et mes bras bandent un arc d’airain.
ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ 36
Et tu m’as donné le bouclier de ton salut, et ta débonnaireté m’a agrandi.
תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ 37
Tu as mis au large mes pas sous moi, et les chevilles de mes pieds n’ont pas chancelé.
ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ 38
J’ai poursuivi mes ennemis, et je les ai détruits; et je ne m’en suis pas retourné que je ne les aie consumés.
ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ 39
Et je les ai consumés, je les ai transpercés, et ils ne se sont pas relevés, mais ils sont tombés sous mes pieds.
ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ 40
Et tu m’as ceint de force pour le combat; tu as courbé sous moi ceux qui s’élevaient contre moi.
ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ 41
Et tu as fait que mes ennemis m’ont tourné le dos; et ceux qui me haïssaient, je les ai détruits.
ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ 42
Ils regardaient, et il n’y avait point de sauveur; [ils regardaient] vers l’Éternel, et il ne leur a pas répondu.
ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ 43
Et je les ai brisés menu comme la poussière de la terre; comme la boue des rues, je les ai écrasés, je les ai foulés.
ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ 44
Et tu m’as délivré des débats de mon peuple; tu m’as gardé pour être le chef des nations; un peuple que je ne connaissais pas me servira.
בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ 45
Les fils de l’étranger se sont soumis à moi en dissimulant; dès qu’ils ont entendu de leur oreille, ils m’ont obéi.
בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ 46
Les fils de l’étranger ont dépéri, et ils sont sortis en tremblant de leurs lieux cachés.
חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ 47
L’Éternel est vivant; et que mon Rocher soit béni! Et que Dieu, le rocher de mon salut, soit exalté,
האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ 48
Le Dieu qui m’a donné des vengeances, et qui a amené les peuples sous moi,
ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ 49
Et qui m’a fait sortir du milieu de mes ennemis. Tu m’as élevé au-dessus de ceux qui s’élèvent contre moi, tu m’as délivré de l’homme violent.
על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ 50
C’est pourquoi, Éternel! je te célébrerai parmi les nations, et je chanterai des cantiques à [la gloire de] ton nom.
מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ 51
[C’est lui] qui a donné de grandes délivrances à son roi, et qui use de bonté envers son oint, envers David, et envers sa semence, à toujours.

< שמואל ב 22 >