< הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 6 >
ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים׃ | 1 |
And working together also we call upon [you] that ye receive not in vain the grace of God —
כי הוא אומר בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך הנה עתה עת רצון הנה עתה יום ישועה׃ | 2 |
for He saith, 'In an acceptable time I did hear thee, and in a day of salvation I did help thee, lo, now [is] a well-accepted time; lo, now, a day of salvation,' —
ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה פן יהיה שרותנו לנאצה׃ | 3 |
in nothing giving any cause of offence, that the ministration may be not blamed,
כי אם נראה בכל דבר כמשרתי אלהים בסבלנות רבה בלחץ ובצרות ובמצוקות׃ | 4 |
but in everything recommending ourselves as God's ministrants; in much patience, in tribulations, in necessities, in distresses,
במכות ובמוסרות ובמהומות בתלאות בשקידות ובצומות׃ | 5 |
in stripes, in imprisonments, in insurrections, in labours, in watchings, in fastings,
בטהרה ובדעת ובארך רוח ובחסד וברוח הקדש ובאהבה לא צבועה׃ | 6 |
in pureness, in knowledge, in long-suffering, in kindness, in the Holy Spirit, in love unfeigned,
בדבר האמת ובגבורת אלהים בכלי נשק הצדקה מימין ומשמאל׃ | 7 |
in the word of truth, in the power of God, through the armour of the righteousness, on the right and on the left,
בכבוד ובקלון בשם רע ובשם טוב כמתעים ובכל זאת נאמנים׃ | 8 |
through glory and dishonour, through evil report and good report, as leading astray, and true;
כאינם ידועים וגם ידועים כמתים והננו חיים כמיסרים ולא מומתים׃ | 9 |
as unknown, and recognized; as dying, and lo, we live; as chastened, and not put to death;
כנעצבים ובכל עת שמחים כרשים ומעשירי רבים כאשר אין להם מאומה ויש להם כל׃ | 10 |
as sorrowful, and always rejoicing; as poor, and making many rich; as having nothing, and possessing all things.
פינו פתוח לכם אנשי קורנתוס ורחב לבנו׃ | 11 |
Our mouth hath been open unto you, O Corinthians, our heart hath been enlarged!
לא צר מקומכם בנו אך צר המקום במעיכם׃ | 12 |
ye are not straitened in us, and ye are straitened in your [own] bowels,
והיה זה גמולי כמו אל בנים אנכי מדבר אם תרחיבו לבבכם גם אתם׃ | 13 |
and [as] a recompense of the same kind, (as to children I say [it], ) be ye enlarged — also ye!
אל תהיו משכי על זר עם חסרי אמונה כי אי זה שתפות יש לצדקה עם העול ואי זה התחברות לאור עם החשך׃ | 14 |
Become not yoked with others — unbelievers, for what partaking [is there] to righteousness and lawlessness?
ואי זה הסכמה למשיח עם בליאל או מה חלק המאמין עם שאיננו מאמין׃ | 15 |
and what fellowship to light with darkness? and what concord to Christ with Belial? or what part to a believer with an unbeliever?
ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם׃ | 16 |
and what agreement to the sanctuary of God with idols? for ye are a sanctuary of the living God, according as God said — 'I will dwell in them, and will walk among [them], and I will be their God, and they shall be My people,
על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃ | 17 |
wherefore, come ye forth out of the midst of them, and be separated, saith the Lord, and an unclean thing do not touch, and I — I will receive you,
והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות נאם יהוה צבאות׃ | 18 |
and I will be to you for a Father, and ye — ye shall be to Me for sons and daughters, saith the Lord Almighty.'