הָשֵּׁנִית אֶל־הַקּוֹרִנְתִּיִים 3
| הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃ | 1 |
Do we begin again to recommend ourselves, except we need, as some, letters of recommendation unto you, or from you?
| אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃ | 2 |
our letter ye are, having been written in our hearts, known and read by all men,
| כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃ | 3 |
manifested that ye are a letter of Christ ministered by us, written not with ink, but with the Spirit of the living God, not in the tablets of stone, but in fleshy tablets of the heart,
| וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃ | 4 |
and such trust we have through the Christ toward God,
| יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃ | 5 |
not that we are sufficient of ourselves to think anything, as of ourselves, but our sufficiency [is] of God,
| אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃ | 6 |
who also made us sufficient [to be] ministrants of a new covenant, not of letter, but of spirit; for the letter doth kill, and the spirit doth make alive.
| ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃ | 7 |
and if the ministration of the death, in letters, engraved in stones, came in glory, so that the sons of Israel were not able to look stedfastly to the face of Moses, because of the glory of his face — which was being made useless,
| כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃ | 8 |
how shall the ministration of the Spirit not be more in glory?
| כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃ | 9 |
for if the ministration of the condemnation [is] glory, much more doth the ministration of the righteousness abound in glory;
| כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃ | 10 |
for also even that which hath been glorious, hath not been glorious — in this respect, because of the superior glory;
| כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃ | 11 |
for if that which is being made useless [is] through glory, much more that which is remaining [is] in glory.
| על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃ | 12 |
Having, then, such hope, we use much freedom of speech,
| ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃ | 13 |
and [are] not as Moses, who was putting a vail upon his own face, for the sons of Israel not stedfastly to look to the end of that which is being made useless,
| אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃ | 14 |
but their minds were hardened, for unto this day the same vail at the reading of the Old Covenant doth remain unwithdrawn — which in Christ is being made useless —
| אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃ | 15 |
but till to-day, when Moses is read, a vail upon their heart doth lie,
| וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃ | 16 |
and whenever they may turn unto the Lord, the vail is taken away.
| והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃ | 17 |
And the Lord is the Spirit; and where the Spirit of the Lord [is], there [is] liberty;
| ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃ | 18 |
and we all, with unvailed face, the glory of the Lord beholding in a mirror, to the same image are being transformed, from glory to glory, even as by the Spirit of the Lord.
