מארק 14
| יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג. | 1 |
Pea hili ʻae ʻaho ʻe ua, pea hoko ʻa e[kātoanga ]ʻoe Lakaatu, mo e mā taʻemeʻafakatupu: pea naʻe kumi ʻe he kau taulaʻeiki lahi mo e kau tangata tohi pe fēfeeʻi ʻenau moʻua ia ʻi he kākā, ke tāmateʻi.
| ”איננו יכולים לעצור אותו בפסח, “אמרו לעצמם,”מפני שהעם יעורר מהומות.“ | 2 |
Ka naʻa nau pehē, “Kae ʻikai ʻi he kātoanga, telia naʻa ai ha maveuveu ʻae kakai.”
| באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע. | 3 |
Pea naʻe ʻi Pētani ia, ʻi he fale ʻo Saimone ko e kilia, pea ʻi heʻene nofo ʻo kai, naʻe haʻu ʻae fefine mo e puha ʻalapasita ʻoe lolo ko e naʻati moʻoni ʻoku mahuʻinga lahi; pea ne foaʻi ʻae puha, mo lilingi ki hono fofonga.
| אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על”הבזבוז“, כלשונם.”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“התלוננו.”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“ | 4 |
Pea naʻe ai ʻae niʻihi naʻa nau loto ʻita, ʻonau pehē, “Ko e hā kuo maumauʻi ai ʻae lolo?
| 5 |
He naʻe faingofua ke fakatauʻaki ia ʻae tenali ʻe tolungeau tupu, pea foaki ki he masiva.” Pea nau lāunga kiate ia.
| ”הניחו לה!“נחלץ ישוע להגנתה.”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. | 6 |
Pea pehē ʻe Sisu, “Tuku ai pe ia; ko e hā ʻoku mou fakamamahiʻi ai ia? Kuo fai ʻe ia ʻae ngāue lelei kiate au.
| העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. | 7 |
He ʻoku ʻiate kimoutolu maʻuaipē ʻae masiva, pea ka mou ka loto ki ai ʻoku mou faʻa fai lelei kiate kinautolu; kae ʻikai teu ʻiate kimoutolu maʻuaipē au.
| היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי. | 8 |
Kuo ne fai ʻaia ʻoku ne faʻa fai: kuo tomuʻa haʻu ia ke tākai hoku sino ki hono tanu.
| ”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“ | 9 |
Ko e moʻoni ʻoku ou tala atu kiate kimoutolu, Ko e potu ʻo māmani kotoa pē ʻe malangaʻaki ai ʻae ongoongolelei ni, ʻe fakahā ʻi ai foki mo ia kuo ne fai ko hono fakamanatuʻi.”
| לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע. | 10 |
Pea ko e tokotaha ʻoe toko hongofulu ma toko ua, ko Siutasi ʻIsikaliote, naʻa ne ʻalu ki he kau taulaʻeiki lahi, ke lavakiʻi ia kiate kinautolu.
| ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף. | 11 |
Pea ʻi heʻenau fanongo ki ai, naʻa nau fiefia, ʻo fakaʻilo paʻanga kiate ia. Pea lamasi ʻe ia ke tuʻumālie ʻene lavakiʻi ia.
| ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר. | 12 |
Pea ʻi he ʻuluaki ʻaho ʻoe mā taʻemeʻafakatupu, ʻi heʻenau tāmateʻi ʻa e [feilaulau ʻoe ]Lakaatu, pea pehē ʻene kau ākonga kiate ia, “Ko e potu fē ʻoku ke loto ke mau ʻalu ʻo teuteu ai, koeʻuhi ke ke kai ʻi he kātoanga [ʻoe ]Lakaatu?”
| ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר:”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, | 13 |
Pea fekau atu ʻe ia ʻae toko ua ʻi heʻene kau ākonga, ʻo ne pehē kiate kinaua, “Mo ō ki he kolo, pea ʻe fakafetaulaki mai kiate kimoua ʻae tangata ʻoku ne fua ʻae ipu vai: muimui ʻiate ia.
| היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית:’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘. | 14 |
Pea ko e fale ko ia ʻe hū ki ai ia, mo pehē ai ki he ʻeiki ʻoe fale, ‘ʻOku pehē ʻe he ʻEiki, “Kofaʻā ʻae potu fale, ʻaia teu kai ai mo ʻeku kau ākonga ʻi he[kātoanga ʻoe ]Lakaatu.”’
| הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“ | 15 |
Pea ʻe fakahā ʻe ia kiate kimoua ʻae potu lahi ki ʻolunga, kuo ngaohi mo teuteu: mo teuteu ʻi ai maʻatautolu.”
| כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר. | 16 |
Pea naʻe ʻalu atu ʻene ongo ākonga, ʻo na hū ki he kolo, pea na ʻilo ʻo hangē ko ʻene lea kiate kinaua: pea na teuteu ai ʻa e [feilaulau ʻoe ]Lakaatu.
| ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. | 17 |
Pea ʻi he efiafi naʻa ne haʻu mo e toko hongofulu ma toko ua.
| כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר:”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“ | 18 |
Pea ʻi heʻenau nofo ʻo kai, naʻe pehē ʻe Sisu, “Ko e moʻoni ʻoku ou tala kiate kimoutolu, Ko homou tokotaha ʻoku tau keinanga te ne lavakiʻi au.”
| התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו:”האם זה יהיה אני?“ | 19 |
Pea naʻa nau mamahi leva, mo nau taki taha pehē kiate ia, “Ko au ia?” Pea [pehē ]ʻe ha taha, “Ko au ia?”
| ”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע. | 20 |
Pea lea ia, ʻo pehēange kiate kinautolu, “Ko e tokotaha ʻi he toko hongofulu ma toko ua, ʻoku mā ala mo au ki he ipu.
| ”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“ | 21 |
Ko e moʻoni ʻoku ʻalu ʻae Foha ʻoe tangata, ʻo hangē ko ia kuo tohi kiate ia: ka ʻe malaʻia ʻae tangata ko ia ʻaia ʻoku ne lavakiʻi ʻae Foha ʻoe tangata! Naʻe lelei ki he tangata ko ia ʻo ka ne ʻikai fanauʻi ia.”
| בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר:”קחו, זהו גופי.“ | 22 |
Pea ʻi heʻenau kai, naʻe toʻo ʻe Sisu ʻae mā, ʻo ne tāpuaki, mo tofitofi, pea ne ʻatu kiate kinautolu, ʻo ne pehē, “Toʻo, ʻo kai: ko eni hoku sino.”
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה. | 23 |
Pea toʻo ʻe ia ʻae ipu inu, pea hili ʻene fakafetaʻi, naʻa ne ʻatu kiate kinautolu: pea naʻa nau inu mei ai kotoa pē.
| ”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע. | 24 |
Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Ko hoku toto eni ʻoe fuakava foʻou, ʻaia ʻoku lilingi koeʻuhi ko e tokolahi.
| ”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“ | 25 |
Ko e moʻoni ʻoku ou tala kiate kimoutolu, ʻE ʻikai te u toe inu ʻi he fua ʻoe vaine, kaeʻoua ke hokosia ʻae ʻaho ko ia te u inu foʻou ai ia ʻi he puleʻanga ʻoe ʻOtua.”
| כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים. | 26 |
Pea kuo hili ʻenau fasi hiva, naʻa nau ʻalu atu ki he moʻunga ʻoe ʻOlive.
| ”כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. | 27 |
Pea pehē ʻe Sisu kiate kinautolu, “ʻE tūkia ʻakimoutolu kotoa pē ʻi he poōni ʻiate au: he kuo tohi, ‘Te u taaʻi ʻae tauhi, pea ʻe movetevete ai ʻae fanga sipi.’
| אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“ | 28 |
“Kae hili ʻeku toetuʻu, te u muʻomuʻa ʻiate kimoutolu ki Kāleli.”
| ”יקרה מה שיקרה, “קרא פטרוס,”אני לעולם לא אעזוב אותך!“ | 29 |
Ka naʻe pehē ʻe Pita kiate ia, “Kapau ʻe tūkia kotoa pē, ka e ʻikai te u pehē au.”
| ”דע לך, פטרוס, “אמר ישוע,”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“ | 30 |
Pea pehēange ʻe Sisu kiate ia, “Ko e moʻoni ʻoku ou tala atu kiate koe, Ko e ʻaho ni, ʻio, ʻi he pō ko eni, ʻe teʻeki ai ʻuʻua ʻae moa ʻo tuʻo ua, ka e liunga tolu hoʻo fakafisi ʻiate au.”
| ”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך. | 31 |
Ka naʻe ʻāsili ai ʻene lea fakamātoato, “Kapau te u mate ai mo koe, ʻe ʻikai ʻaupito te u fakafisiʻi koe.” Pea naʻe lea pehē foki ʻakinautolu kotoa pē.
| הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ | 32 |
Pea naʻa nau hoko ki he potu naʻe hingoa ko Ketisemani: pea pehē ʻe ia ki heʻene kau ākonga, “Mou nonofo ʻi heni, kaeʻoua ke u lotu.”
| הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. | 33 |
Pea ne ʻave ʻe ia ʻa Pita mo Semisi mo Sione, pea kamata ilifia lahi, mo māfasia lahi ʻaupito;
| ”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו ערים….“ | 34 |
Pea ne pehē kiate kinautolu, “ʻOku mamahi lahi ʻaupito ʻo hangē ka mate hoku laumālie: mou tatali ʻi heni, pea leʻo.”
| הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי. | 35 |
Pea ʻalu siʻi atu ia, ʻo tō fakafoʻohifo ki he kelekele, pea ne kole, ʻo kapau ʻe faʻa fai, pea laka ʻae feituʻu pō ko ia ʻiate ia.
| ”אבא, “קרא ישוע,”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“ | 36 |
Pea pehē ʻe ia, “ʻApā, Tamai, ʻoku faʻa fai ʻe koe ʻae meʻa kotoa pē; ke ke ʻave ʻae ipu ni ʻiate au: kaeʻoua naʻaku faʻiteliha au, ka ko koe pe.”
| לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”שמעון, “קרא ישוע לפטרוס,”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? | 37 |
Pea haʻu ia, ʻo ne ʻilo kuo nau mohe, pea pehē ʻe ia kia Pita, “Saimone, ʻoku ke mohe ʻa koe? ʻE ʻikai te ke faʻa leʻo ʻe koe ʻi he feituʻu pō ʻe taha?
| עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“ | 38 |
Mou leʻo pea lotu, telia naʻa lavaʻi ʻakimoutolu ʻe he ʻahiʻahi. Ko e moʻoni ʻoku fie fai ʻe he laumālie, ka ʻoku vaivai ʻae kakano.”
| ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. | 39 |
Pea toe ʻalu atu ia, ʻo lotu, ʻo ne fai pe ʻae lea ko ia.
| הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר. | 40 |
Pea ʻi heʻene haʻu, naʻa ne ʻilo ʻenau toe mohe, (he naʻe māfasia honau mata, ) pea ʻikai te nau ʻilo pe ko e hā te nau lea ʻaki kiate ia.
| כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא:”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. | 41 |
Pea haʻu ia ko hono liunga tolu, ʻo ne pehē kiate kinautolu, “Maʻu pe hoʻomou mohe, pea mālōlō: kuo lahi ia, kuo hokosia ʻae feituʻu pō: vakai, kuo lavakiʻi ʻae Foha ʻoe tangata ki he nima ʻoe kau angahala.
| קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“ | 42 |
Tuʻu hake, ke tau ʻalu; vakai, ʻoku ʻi heni ia ʻoku ne lavakiʻi au.”
| לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות. | 43 |
Pea lolotonga ʻene lea, mo ʻene haʻu ʻa Siutasi, ko e tokotaha ʻoe toko hongofulu ma toko ua, pea mo e fuʻu kakai mo ia, mo e ngaahi heletā mo e ngaahi ʻakau, mei he kau taulaʻeiki lahi mo e kau tangata tohi pea mo e mātuʻa.
| יהודה תיאם איתם מראש ואמר:”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“ | 44 |
Pea ko ia naʻe lavakiʻi ia kuo ne tuku ʻae fakaʻilonga kiate kinautolu, ʻo ne pehē, “Ka ʻilonga ʻaia teu ʻuma ki ai, ko ia ia: puke ia, ʻo tataki atu.”
| יהודה ניגש אליו.”רבי!“קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. | 45 |
Pea ʻi heʻene hoko mai, pea ne ʻalu leva kiate ia, ʻo ne pehē, “ʻEiki, ʻeiki;” pea ʻuma kiate ia.
| ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. | 46 |
Pea naʻa nau ala honau nima kiate ia, ʻo puke ia.
| פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו. | 47 |
Pea ko e tokotaha ʻiate kinautolu naʻe tutuʻu [ʻi ai], naʻa ne unuhi ʻae heletā, ʻo ne taaʻi ʻae tamaioʻeiki ʻae taulaʻeiki lahi, ʻo motuhi hono telinga.
| ”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“שאל ישוע.”האם אני פושע מסוכן? | 48 |
Pea lea ʻa Sisu, ʻo pehēange kiate kinautolu, “He kuo mou omi ke puke au, mo e ngaahi heletā mo e ngaahi ʻakau, ʻo hangē ha kaihaʻa?
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“ | 49 |
Naʻaku ʻi he falelotu lahi mo kimoutolu ʻi he ʻaho kotoa pē ʻo akonaki, pea naʻe ʻikai te mou puke au: ka [kuo pau ]ke fakamoʻoni ʻae ngaahi tohi.”
| בינתיים ברחו כל התלמידים. | 50 |
Pea naʻe liʻaki ia ʻekinautolu kotoa pē, ka nau feholaki.
| נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום. | 51 |
Pea naʻe muimui ʻiate ia ʻae talavou ʻe tokotaha, kuo vala ʻaki ʻae tupenu pea naʻe puke ia ʻe he kau talavou:
| 52 |
Pea siʻaki ʻe ia ʻae tupenu, kae hola telefua ʻiate kinautolu.
| ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. | 53 |
Pea naʻa nau tataki atu ʻa Sisu ki he taulaʻeiki lahi: pea naʻe fakataha mo ia ʻae kau taulaʻeiki lahi kotoa pē mo e mātuʻa mo e kau tangata tohi.
| פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה. | 54 |
Pea muimui mamaʻo atu kiate ia ʻa Pita, ki he fale ʻoe taulaʻeiki lahi: pea nofo ia mo e kau tamaioʻeiki, ʻo ne mumū ʻi he afi.
| ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. | 55 |
Pea kumi ʻe he kau taulaʻeiki lahi mo e kau fakamaau kotoa pē, ʻae fakamoʻoni kia Sisu, ke nau tāmateʻi ai ia; ka naʻe ʻikai maʻu.
| עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו. | 56 |
He naʻe fakamoʻoni loi kiate ia ʻae tokolahi, ka naʻe ʻikai fai tatau ʻa ʻenau fakamoʻoni.
| לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: | 57 |
Pea tuʻu hake ʻae niʻihi, ʻonau fakamoʻoni loi kiate ia, ʻo pehē,
| ”שמענו אותו אומר:’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘“ | 58 |
“Naʻa mau fanongo ki heʻene pehē, ‘Te u veteki ʻae falelotu lahi ni kuo ngaohi ʻaki ʻae nima, pea ʻi he ʻaho ʻe tolu langa ha taha kehe, kae ʻikai ʻaki ʻae nima.’”
| אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת. | 59 |
Ka naʻe ʻikai fai tatau foki ʻenau fakamoʻoni.
| הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ | 60 |
Pea tuʻu hake ʻae taulaʻeiki lahi ʻi he haʻohaʻonga, ʻo ne fehuʻi kia Sisu, ʻo pehē, “ʻOku ʻikai te ke lea [ki ai]? Ko e hā eni ʻoku fakamoʻoni ʻekinautolu ni kiate koe?”
| ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו:”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“ | 61 |
Ka naʻe longo pē ia, ʻo ʻikai siʻi lea. Pea toe fehuʻi ʻae taulaʻeiki lahi kiate ia, ʻo ne pehē, “Ko koe ko e Kalaisi, ko e ʻAlo ʻoe Monūʻia?”
| ”אני הוא, “השיב ישוע,”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“ | 62 |
Pea pehē ʻe Sisu, “Ko au ia: pea te mou mamata ki he Foha ʻoe tangata ʻoku nofo ia ʻi he nima toʻomataʻu ʻoe māfimafi, pea mo ʻene haʻu mo e ngaahi ʻao ʻoe langi.”
| הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו.”למה אנו זקוקים עוד?“שאל בכעס.”איננו זקוקים להוכחות נוספות! | 63 |
Pea toki haehae ʻe he taulaʻeiki lahi hono kofu, ʻo pehē, “He koeʻumaʻā mo ha kau fakamoʻoni kehe?
| שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג. | 64 |
Kuo mou fanongo ki he lea fie ʻOtua: ko e hā homou loto?” Pea nau loto taha kotoa pē ʻe totonu ke mate.
| לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו.”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים. | 65 |
Pea kamata ʻaʻanu ʻae niʻihi kiate ia, pea ke ʻufiʻufi hono mata, ʻo taaʻi ia, pea nau pehē kiate ia, “Kikite!” Pea sipiʻi ia ʻe he kau tamaioʻeiki ʻaki honau ʻaofinima.
| כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה:”אתה היית עם ישוע מנצרת!“ | 66 |
Pea ʻi he kei nofo ʻa Pita ʻi he fale ʻi lalo, ne haʻu ʻae fefine kaunanga ʻe taha ʻae taulaʻeiki lahi:
| 67 |
Pea ʻi heʻene mamata kia Pita ʻoku ne mumū, naʻa ne sio kiate ia, mo ne pehē, “Ta ko koe foki naʻa ke ʻia Sisu ʻo Nāsaleti.”
| פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה.”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“אמר ועבר לקצה האחר של החצר. לפתע נשמעה קריאת התרנגול. | 68 |
Ka naʻe fakafisi ia, ʻo pehē, “ʻOku ʻikai te u ʻilo [ia], pea ʻoku ʻikai te u ʻilo ʻaia ʻoku ke lea ʻaki.” Pea ʻalu ia ki he fale ʻituʻa; pea ʻuʻua ʻae moa.
| המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו.”הנה אחד התלמידים של ישוע!“קראה בקול. | 69 |
Pea toe mamata kiate ia ʻae fefine kaunanga, pea kamata pehē ʻe ia kiate kinautolu naʻe tutuʻu ʻi ai, ko e taha eni ʻokinautolu.
| פטרוס שוב הכחיש את דבריה. כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש:”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“ | 70 |
Pea toe fakafisi ia. Pea fuoloa siʻi, pea toe pehē ʻekinautolu naʻe tutuʻu ʻi ai kia Pita, “Ko e moʻoni ko e [taha ]koe ʻakinautolu; he ko e Kāleli koe, pea ʻoku tatau [mo ia ]hoʻo lea.”
| פטרוס החל לקלל ונשבע:”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“ | 71 |
Ka naʻe kamata kape ia mo fuakava, ʻo pehē, “ʻOku ʻikai te u ʻilo ʻae tangata ni ʻoku mou lea ki ai.”
| באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה. לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“והוא פרץ בבכי. | 72 |
Pea naʻe ʻuʻua ʻae moa ko hono liunga ua. Pea manatu ʻa Pita ki he lea ʻaia naʻe lea ʻaki ʻe Sisu kiate ia, “ʻE teʻeki ai liunga ua ʻae ʻuʻua ʻae moa, kae liunga tolu hoʻo fakafisi ʻiate au.” Pea ʻi heʻene manatu [ki ai], naʻa ne tangi.
