< לוּקָס 7 >

לאחר שסיים לדבר באוזני העם בא ישוע לכפר־נחום. 1
Wauhā hāevathanadede vahee hanasenehede daujajaathehade henanedanede, haejedā Capernaum.
היה אז קצין רומאי, שמשרת אחד שאהב נטה למות. 2
Nau jasaa vanenenaja hewauwaune haevechautha haeaugauwune, nau haeyānajane.
כאשר שמע הקצין על אודות ישוע, שלח אליו כמה מזקני היהודים כדי שיבקשו ממנו לבוא ולהציל את חיי המשרת. 3
Nau hāenedauwauthaude Hejavaneauthusaun, haeautheava vachaugananenau Jews, haeadetha hadjaunith nau hadnenayauhaunith hewauwaune.
הזקנים באו אל ישוע והתחננו לפניו שייענה לבקשת הקצין.”אנא, מלא את בקשתו“, התחננו הזקנים, 4
Nau hāedauchauthee Hejavaneauthusaun, haeautheauwaunauthasanauau haugaunaunee, hanau hethāde naa henane naa haudneenesedaude, hathauhaugaunee:
”כי הוא אוהב את עמנו ואף בנה לנו בית־כנסת מכספו!“ 5
Hanau vechaudauau nadedanenau, nau nenesedaunānauau vevethahenauauwuu.
ישוע הלך איתם אל בית הקצין, אולם לפני הגיעם אל הבית שלח הקצין אחדים מחבריו אל ישוע כדי לומר לו:”אדוני, אל תטריח את עצמך! איני ראוי שתבוא אל ביתי, 6
Heee Hejavaneauthusau hanaāejasesenethaunāde. Nau hāeauchauau hauauwu, vanenenaja haejajedauaunanenau henedaehauhau, Vahadāhene, jevawauchuthajau Nananene: haugau wauchāhenau hadjedāne naudauauwuu, hathauhuk:
ומסיבה זאת גם לא העזתי לבוא אליך בעצמי. בבקשה ממך, רק צווה שמשרתי יבריא והוא יבריא. 7
Nanaa nāejewauchanavadede dauudasathane: hau vavade nehedau hanadede, nau naudautheau hadeenanedanede.
מנין לי הביטחון הזה? הרי אני רגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פקודי. אם אני אומר לחייל אחד:’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר:’בוא‘, הוא בא. אם אני אומר למשרתי:’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה. כך גם אם תצווה על המשרת שיבריא – הוא יבריא.“ 8
Hanau nananenau nanethenanenenau naunaudāhenau, nanethenu vanenanenauau, nau naāāedauwunauau hanesāde yehau nau naāejathāaude; nau jasaa, Nahāje, hathauau nau jaunaude; nau naudautheau, Nesede, hathauau, nau nanesedaude.
דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל שליווה אותו ואמר:”בקרב כל עם ישראל לא ראיתי אדם בעל אמונה כזאת!“ 9
Hejavaneauthusau hāenedauwaudauau nuu hayauhuhau, haegaugauanava, nau haenauthegauthaagu, nau hanaāāedauwunaude henanedanau hethāethauguhādaunau, Hadāedauwunathava, Haunauau nāhauwuveehau vasee hethauwuthajuhu (naa hathāde henane), hegau, hehauwuu haduu Israel.
כשחזרו חברי הקצין אל הבית ראו שהמשרת הבריא לחלוטין. 10
Nau henee hathāautheavathee, hāejaenuusathee hauauwuu, haeveehanauau wauwaune haeenanedanene henee neasauwauvāhenith.
זמן קצר לאחר מכן הלך ישוע עם תלמידיו אל העיירה נעים, וכרגיל הלך אחריו קהל גדול. 11
Nau hethauwuu jasaa hesee, hanaāehaude hedan Nain haseenauyāgu; nau haewauthanenau hethauguhādaunau henethaunādaunau, nau hauwauhuu henanedanede.
כשהתקרב ישוע אל שער העיירה ראה תהלוכת־לוויה יוצאת מעיר. הייתה זאת הלוויה של בן יחיד לאם אלמנה, ובין האבלים היו רבים מתושבי המקום. 12
Wauhā hāayānauusade hejavaaa dajanaunaa hedan, naune, naa najaa henane naunudanade, jasāsau henaune, nau haeenevesānene: nau haewauthane henanedanede hehethee hedan haenethaunaa.
מראה האלמנה עורר את רחמי האדון והוא אמר לה:”אל תבכי.“ 13
Nau hāenauhauwaude Vahadāde haeauwunauna, Najenaudāve, hathauhuk.
הוא ניגש ונגע באלונקה, ונושאיה עצרו.”נער, קום לחיים!“קרא ישוע. 14
Nau haeedasa nau haevasane nauaunechauthau: nau hethāenauaunechauhādaunau haedādauyaugunenau. Haunaua, hāedauwunathane, Thauwauthe, hathauhuk.
הנער קם והחל לדבר אל הסובבים אותו וישוע השיבו לאמו. 15
Nau henee nenajaa haethauwaudaugu, nau haenaāejasesanadede, nau hanaāevenaude henaunene.
הקהל, שנמלא פחד ורעדה, שיבח את האלוהים וקרא:”נביא גדול קם בינינו! היום ראינו את יד אלוהים!“ 16
Nau nāthajaude haeedasā vahee: nau haevaveenethedaunanauau Hejavaneauthu, Havathee haeyāhe hanejauaude hadedanene; nau, Hejavaneauthau haenauujādauna henesaunau, hahagaunee.
השמועה על המעשה של ישוע התפשטה בכל יהודה והאזור סביב. 17
Nau nuu dauauthedaunenede haenanadesanaune vahee Judea, nau nanadee gauānee vedauauwuu.
גם תלמידי יוחנן המטביל שמעו על מעשי ישוע וסיפרו ליוחנן את כל אשר שמעו. 18
Nau hethauguhādaunau Jaun haeauthedaunaa vahee nuu hayauhuhau.
יוחנן קרא אליו שניים מתלמידיו ושלח אותם אל ישוע כדי לשאול:”האם אתה המשיח, או שעלינו לחכות למישהו אחר?“ 19
Nau Jaun haeadetha hanesenethe hethauguhādaunau haeyethautheava Hejavaneauthusaun, Gauhanane henee waudaudjaude? nau wauāthe gauhadnaudenauhauwau jasaa?
שני התלמידים באו אל ישוע ואמרו:”יוחנן המטביל שלח אותנו אליך כדי לשאול: האם לך אנחנו מצפים, או למישהו אחר?“ 20
Hāedauchauthee henanenauau, Jaun Dusaayāhe janādautheavānauau Nananene, hathauhaugaunee, hanaāenaudedaunauthee, Gauhanane henee waudaudjaude? nau wauāthe gauhadnaudenauhauwau jasaa.
באותה עת ריפא ישוע אנשים רבים ממחלות, נגעים, רוחות רעות והשיב את הראייה לעיוורים רבים. 21
Nau vavade hāauchauau haeenayauha haewauthanenau vavavāauhuhau nau havathee haugauwude, nau wauchāhenith haujaun; nau haewauthanenau nanenauguhuhau haevena nauhauthau.
”לכו וספרו ליוחנן את כל אשר ראיתם ושמעתם כאן היום“, ענה ישוע לשאלתם.”ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים הולכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת אלוהים. 22
Hejavaneathusaun hanaāāedauwunāthee, Najajathāauau, nau hadāedauwunauva Jaun hathāhaugaunee, hayewhu hanathauhauthāna nau hathadauvana; hasejaenauhauthāde nanenauguhu, jeneejavesāhe daujavesade, naunaujaunee hedaugauwudaunenau dauuyaudahethee, hayājadāhe daunedauvade, gaujauaudahehe daujaethauwauthede, hadavenuhu hethadenee waunauyaunee dauauthedaunade.
ועוד אמרו ליוחנן כי ברוך האיש שלא אהיה לו מכשול, אלא יאמין בי.“ 23
Nau hauwunaunade daun najewauchuthajaudaunāde.
לאחר שהלכו שני התלמידים דיבר ישוע אל הקהל על אודות יוחנן:”מה הלכתם לראות במדבר? האם הלכתם להתבונן בעשב הנע ברוח? 24
Nau hāejathāaunethe Jaun hedautheaunau, hanaāejasesanadedauau henanedanede hasenaedenethe Jauneau, Hayew nananena haewaunenauhauthaunenau nauaunee? gaugauguyāse daunauauvasee?
אמרו לי, מה ציפיתם לראות? אדם לבוש בגדים יפים? הרי מי שלובש בגדים מפוארים גר בארמונות פאר ולא במדבר. 25
Hau hayew nananena hāewaunenauhauthaunenau? Gauhenane hedāchaunau hejajehaunenau hedāchaunau? Naune, nethāeneenuhuthee, nau neneenaedethee thanāsee nenauchuwunethe hedauauwunenenau.
מה באמת הלכתם לראות, נביא? כן! נביא הלכתם לראות, ואני אומר לכם שהוא גדול אף מנביא. 26
Hau hayew hāewaunenauhauthaunenau? Gauhaeyāhe? Haa, hadāedauwunathava nananena, nau javaāsee haeyāhehau.
על האיש הזה כתוב בתנ״ך:’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניךָ‘. 27
Naa nananene, wauthaunesee, Naune, hadjejenanauau Naudautheau hathaaguna, hadnesedaunāna hauvaunenau sayānee Nananena.
ובכן, לא נולד אדם גדול מיוחנן, ויחד עם זאת – הקטן במלכות האלוהים גדול ממנו!“ 28
Hanau nāedauwunathana, hadedanenau nethāenesaunevāna hesānauau hehauwujavaāse haeyāhe hathāde Jaun Dusaayāhe: hau hena haugajehede hanedauhuk henajanedaunene Hejavaneauthu javaāhehuk.
כל האנשים אשר שמעו את דברי יוחנן – אפילו גובי מכס – הצדיקו את דרישות אלוהים ונטבלו על־ידי יוחנן. 29
Nau vahee henanedanede hathāenedaunāde, nau hauāyāhehauau, hanaāechuwauthethajaudaunauthee Hejavaneauthu, haenethedusaanā dusaayāhew Jauneau.
אולם הפרושים וחכמי התורה דחו את תוכניתו של ה׳ למענם וסרבו להיטבל על־ידי יוחנן. 30
Hau Nesethajauhuhauau nau nanavaavehehau yesee nehayau haeausagudenauau hevathehādaunene Hejavaneauthu, haejenethedusaanā (Jauneau).
”מה יכול אני להגיד על אנשים כאלה?“שאל ישוע.”למה הם דומים? 31
Nau Vahadāde hahagu, Hayew naudneedajenehethau henanedanede nuu henaedede? nau haethahenauthe?
הם דומים לילדים במגרש משחקים שמתלוננים באוזני חבריהם:’ניגנו לכם בחליל אך לא רקדתם, קיננו לכם קינה, אך לא בכיתם‘.“ 32
Waude dāeyaunauauau hathahethee theaugunauthe haudaunanauauwuu, nau danadethadethee, nau nanāhethee, Nevadauhana, hau nananena nejevadana; naudauwuthajaudauwunana nananena, hau nejevewauhuna.
ישוע המשיך:”יוחנן המטביל נהג לצום ולא שתה יין כל ימי חייו, ואתם קראתם לו’משוגע‘. 33
Hanau denauusade Jaun Dusaayāhe dejevethee jauaujaunau nau deejevanaa vasevenenaje; nau nananena nanethenaude haujaun, nethauna.
עכשיו בא בן־האדם שאוכל וגם שותה יין, ומה אתם אומרים?’האיש הזה זללן, הוא שותה יין ומתחבר עם חוטאים וטיפוסים מפוקפקים! 34
Heau henane daunauusade dauvethede nau dauvanaa; Nauhauvaa naa henane naudaudāhe, nau vasevenenajevanehe, henedaehauhau hauāyāhehau nau wauwauchudauhuhau, nethauna.
אנשים יכירו בצדקת ה׳ וחוכמתו כאשר יראו איך צדיקיו חיים‘.“ 35
Hau haeyaude chaunuwuthajaudaunaude vahee hedāeyaunewau.
פרוש אחד הזמין את ישוע לארוחה בביתו. ישוע נענה להזמנה, בא לבית הפרוש וישב ליד השולחן. 36
Nau hanesāde Nesethajuhu haeadetha haudjewaunenethevethehevāde, nau haeyehau haejedā Nesethajauhu hedauauwunene, nau haejanaugu hadvethede.
באותה עיר הייתה אישה חוטאת. משנודע לה כי ישוע מתארח בבית הפרוש, לקחה פח מלא מרקחת בשמים יקרים ובאה אל הבית. 37
Nau, naune, hesā hedan, haeauhaugane, hāaenaunaude Hejavaneauthusaun daujanaugunith hadvethehenith Nesethajauhu hedauauwunene, haejāchaude jaāvasaa chauayau,
כשנכנסה אל הבית כרעה ברך לפני ישוע והרטיבה את רגליו בדמעותיה. בשערה הארוך היא ניגבה את רגליו, נישקה אותן ומרחה עליהן את הבשמים שהביאה. 38
Nau haetheaugu hegauwune heauthene haevewau, nau hanaāejasesahesadede heauthene heee hedejee nau haeheahenauwu heee henethaanene, nau haenedane heauthene, nau haechauane heee chauayau.
מארחו של ישוע ראה את המתרחש, ומכיוון שהכיר את האישה אמר בלבו:”אילו ישוע היה באמת נביא אלוהים, הוא היה יודע עם איזו אישה יש לו עניין!“ 39
Wauhā Nesethajuhu hāadethaude hāenauhauwaude, haejaevenanadethade, Naa Henane, haeyāheyaugu, hanaenaunaude daunhadāhenith nau daunhathāhenith nuu hesāne hevasanādaune: hanau wauwauchuduhu, hahagu.
ישוע ידע את מחשבות הפרוש ולכן אמר לו:”שמעון, ברצוני לומר לך משהו.“”דבר, רבי“, השיב שמעון. 40
Nau Hejavaneauthusau hanaāāedauwunaude, Simon, haudnāedauwunathane nananene. Nau hanaāenehethaude, Hechauhauthethāhe, nanehe.
ישוע סיפר לו את הסיפור הבא:”אדם הילווה כסף לשני אנשים: חמש מאות שקלים לאחד, ו־חמשת־אלפים שקלים לשני. 41
Hena jasaa sayānedanauwuyau haenesenenau hesayānedanauwunādaunau: hanesāhenith yauthaunevadadausauau vāejethā, nau jasaa yauthauyauau.
הואיל והשניים לא יכלו להחזיר את החוב, ריחם עליהם המלווה וויתר להם על החובות. מי לדעתך יאהב יותר את המלווה בעקבות מעשה נעלה זה?“ 42
Nau hāeyauhuunee haunaudauhudaunene, haenanethauaunegudanauwuna nesauuu Jeāedauwune, hanaane hevechauthādaune javaānee?
”אני מניח שבעל החוב הגדול יותר“, ענה שמעון.”נכון מאוד“, הסכים ישוע. 43
Simon hanaāejaāedauwunaude, Nauchāe nananenith heneehejavaāgudanauwunaune. Nau hanaāāedauwunaude, Nananene neaenauwu.
ואז הביט באישה ואמר לשמעון:”הבט באישה זאת; כשנכנסתי לביתך לא הצעת לי קערת מים כדי לרחוץ את רגלי מהאבק, ואילו אישה זו רחצה את רגלי בדמעותיה וניגבה אותן בשערה. 44
Nau hanaāeyethaagude hesāne, nau hanaāāedauwunaude Simoneau, Gauhaunauhauwau nananene naa hesā? Nananenau nejedānau haudauauwuu, nananene hāehauwuvene naje heee nauaudau: hau neheahesadede nauaudau heee hedejee, nau neheahenauau henethaa.
”גם לא נשקת לי כמקובל, ואילו היא לא חדלה לנשק את רגלי מהרגע שבאתי לכאן. 45
Nananene hāehauwunedane hau naa hesā hāenauusanaunauau hehauwuthauujenenedane nauaudau.
אתה לא טרחת למשוח שמן על ראשי, ואילו היא משחה את רגלי בבשמים ובשמנים יקרים. 46
Naudauguhua nauguu javeda nananene hajechauusānene hau naa hesā nechauanauau nauaudau heee chauayau.
אהבתה הרבה מוכיחה שנסלחו לה חטאים רבים. אדם שנסלח לו מעט אוהב מעט.“ 47
Naa hāedauwunathane nananene hewauchudaudenau waunauthanee gaunudanauwunade; hanau dauvechauthāde javaānee hau daun vanehaa gaunudanauwunade vavade hasevechauthāde vanehaa.
ישוע פנה אל האישה ואמר:”נסלחו לך חטאיך.“ 48
Nau hanaāāedauwunaude hesāne, nananene hauwauchudaudenau jaegudanauwunane.
האורחים האחרים שישבו איתו ליד השולחן אמרו בלבם:”למי הוא חושב את עצמו שהוא סולח על חטאים?“ 49
Nau hethāenedauguvādaunau dauvethehethee hanaāejasesanadethee hegaugauuthajaudenenauau hanaa naa negudanauau wauchudaudenau jea?
אולם ישוע המשיך ואמר לאישה:”אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום.“ 50
Nau hanaāāedauwunaude hesāne, Nananene hadethauwaudaude henayauhāne nananene; najesa hadnauwauthenesane.

< לוּקָס 7 >