< לוּקָס 18 >

ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי להדגיש לפניהם את הצורך להתפלל תמיד ולא לוותר. 1
Nau haeanadetha hauthaunauhānee nuu heee, hena henane hāvachudajauaunevevetha, nau hājethauujesevenauau;
”בעיר אחת היה שופט, “פתח ישוע,”אשר לא כיבד את אלוהים ולא ירא מפניו, ואף לא חיבב את העם. 2
Hahagu haeanedau hedan hauchuwunane, haeejesa Hejavaneauthu, daudause hathauwunanenau:
”באותה עיר גרה אישה אלמנה, אשר באה אל השופט לעיתים קרובות והתחננה לפניו שישפוט בצדק בינה לבין יריבה המתנכל לה. 3
Nau haeanedau henevesā hena hedan; nau haejeedasa, Jeaugaunayewhu naujauthavaa, hathauhuk.
זמן מה התעלם השופט מבקשתה עד שנמאסה עליו, ואמר בלבו:’אמנם איני ירא את אלוהים ואף איני מכבד את בני האדם, 4
Nau haejevadaunaasedau: hau waunee hasethajauhuk, hewauāthe nejechauau Hejavaneauthau, nau hathauwunanenau;
אולם מוטב שאצדיק את האישה הזאת במשפטה, שאם לא כן היא תמשיך להטריד אותי ולא תעזוב אותי במנוחה‘. “ 5
Hau nausunee hanau naa henevesā hajanauchuhānau, hadenayauhauau havaedajauaunejau navanadauchuhaa.
האדון המשיך:”שמעו מה שאומר השופט הרשע. אם אפילו שופט רשע זה נענה לתחינות האישה, 6
Nau Vahadāde hasenehehuk, Jaathehaa hasenehede janechuvāhede hauchuwunane.
האם אינכם חושבים שאלוהים ישפוט בצדק את בניו המתפללים אליו יומם ולילה? האם יתמהמה בעניינם? 7
Nau gauhujavaneauthau gauhadnenayauha nehayau hanayāsanaunau, hauwauaudaunādaunau hesee nau dajāee, hau negudauchuhaude?
אלוהים יענה לתפילתם במהרה ויוציא את הצדק לאור. אולם כשבן־האדם יחזור, האם ימצא אמונה בארץ?“ 8
Nananenau nananena nāedauwunathana henee hadnauchuhanenayauhaude, Hau hāejauthe Heau henane, gauhadveede hethauwaudaude nuu hathāauauvaa.
ישוע סיפר משל נוסף. הפעם היה המשל מכוון אל הגאוותנים החושבים את עצמם לצדיקים גמורים ומזלזלים באחרים: 9
Nau haeauthaunanadetha jachau nethauwaudaunadenethe nehayau henee dauchuvahethee, nau newauchānauwauthee hauthauau:
”שני אנשים באו להתפלל בבית־המקדש. האחד היה פרוש גאה וצדיק בעיני עצמו, והשני היה גובה מכס רמאי. 10
Hanesethee henanenauau haeyehaunauau vevethahenauauwuu hadvevethahethee; hanesāde Nesethajuhu, nau jasaa hauāyāhe.
הפרוש הגאה התפלל כך:’אני מודה לך אלוהים על שאיני חוטא ככל האחרים, ובמיוחד שאיני חוטא כמו גובה־המכס הזה העומד כאן במקדש. מעולם לא רימיתי, לא עשקתי ולא נאפתי. 11
Nesethajuhu haetheaugu nau haevevetha waude heee nehayau, Hejavaneauthau, nananenau vaveenethedaunathane, henee nāhauwunaathā hauthauau henanenauau hathahethee, hedanauwuyāhehauau, janechuvahethee, jatheaudauwuyāhehauau, daudause naa hathāde hauāyāhe.
אני צם פעמיים בשבוע ונותן לך, אלוהים, מעשר מכל רווחי‘. 12
Nananenau nenaugauyānau nese hanesadee hauchauvadede, Nevānau vadadauchu vahee henee nāthāenetheyaunau.
”לעומתו המוכס הרמאי שעמד במרחק מה, לא העז להרים את עיניו כשהתפלל, אלא הכה על חזהו בחרטה וקרא:’אלוהים, סלח לי. רחם על חוטא שכמוני‘. 13
Nau hauāyāhe haetheaugu vavāaune, daudause haejejenāauguau hejavaa, hau haeanadesejāhede, Hejavaneauthau jeauwunaune wauchudaunau, hathauhuk.
אני אומר לכם, גובה־המכס ההוא הלך לביתו נקי מחטא, ולא כן הפרוש! כי מי שמכבד את עצמו יושפל ומי שמשפיל את עצמו יכובד.“ 14
Nananenau nāedauwunathana, naa henane haejaeyehau hedauauwuu haeauwunaunau haejavaāhe jachau: hanau dathājee hanesāde henee nevadaujavaānajanethee nehayau hadnauwujenanade; nau henee nenehanethaunadede hadnejanade.
יום אחד הביאו כמה אמהות את ילדיהן אל ישוע כדי שיברך אותם, אבל התלמידים לא הניחו להם לגשת אליו. 15
Nau haejādaunanauau jea hajasedāeyaunauau, hadnevasanaude; hau hāenauhaudauwunethe hethauguhādaunau, haeneneuvanauau.
ישוע קרא אליו את התלמידים ואמר:”תנו לילדים לבוא אלי ואל תמנעו מהם, כי לכאלה שייכת מלכות האלוהים. 16
Hau Hejavaneauthusau haeadetha, nau hahagu, Nanehajauthee hajasedāeyaunauauau, nau jevadauduvaa: naathāhenethe henehanahedaunau henajanede Hejavaneauthau.
אני אומר לכם: מי שלא מקבל את מלכות האלוהים כמו ילד, לא יוכל להיכנס אליה.“ 17
Hethauwuu nāedauwunathana, Daun hadjesedanauau henajanedaunene Hejavaneauthu hasenaedenethe hajasedāeyaunauau hadnehauwuneejedā.
איש מכובד אחד שאל את ישוע:”רבי הטוב, מה עלי לעשות כדי לזכות בחיי נצח?“ (aiōnios g166) 18
Nau jachau hauchuwunanene haenaudedaunaa, Hethāhene Hechauhauthethāhe, nauddusedau hadnedanauwau jethauujenenaedede? hathauhuk. (aiōnios g166)
”מדוע אתה קורא לי טוב?“שאל ישוע.”רק אלוהים טוב. 19
Nau Hejavaneauthsaun haeāedauwunaa, Naudu hethāde haesene? henaneda hehauwuthā, vavade hanesāde, nananede, Hejavaneauthau.
אך בתשובה לשאלתך, הרי אתה מכיר את המצוות: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר, כבד את אביך ואת אמך.“ 20
Nananene haenauwu nanavaavedaunau, Jevawauchudauau heee haugauthenenede, Jevanaa, Jevaaveda, Jevajayaudauwāedauwauthadee, Vechauchune nananene hāsaunau nau hānau.
”את כל המצוות האלה אני שומר מילדותי“, השיב האיש. 21
Nau hanaāenehede, Vahee nuu haunaunedenau heee daujeeseaunau.
”עליך לעשות עוד דבר אחד“, אמר לו ישוע.”מכור את כל מה שיש לך ותן את הכסף לעניים – כך תאגור לך אוצר בשמים. אחר כך בוא אחרי.“ 22
Wauhā Hejavaneauthusau hāenedauwaudauau nuu, Hanaāāedauwunaude, Hanesadee hāhauwusenethene: Vaheaudauna henee hāthāenetheyaunau, nau hadjaanauwunaunauau hadavenuhuhauau, nau nananene hadnethenauwu haenathau hejavaa, nau hadejau hadjethaugu.
כאשר שמע האיש את דברי ישוע הלך משם בצער רב, כי היה עשיר מאוד. 23
Nau hāenedauwaudauau nuu, haeaudauwuthajau: hanau deethauwunethauyā dāde.
ישוע ליווה בעיניו את האיש ואמר לתלמידיו:”לאדם עשיר קשה מאוד להיכנס למלכות האלוהים. 24
Nau Hejavaneauthausaun hāenauhaudauwunith henee dauaudauwuthajaude, Duthāenanauthaune henee nanethenuu veaunauaude hadnesejedāthee henajanedaunene Hejavaneauthu, hathauhuk.
קל יותר לגמל לעבור דרך חור המחט מאשר לאיש עשיר להיכנס למלכות האלוהים.“ 25
Hanau hehauwujajathaune heee camel hehedesahagaunee hajasevāhau nedaudaunaudenee, javaāneenauthaunee nethauyāsenane hadnesejedāde henajanedaunene Hejavaneauthu.
”אם כל־כך קשה להיכנס למלכות האלוהים, מי, אם כן, יוכל להיוושע?“שאלו השומעים. 26
Nau hathāenedauwauduu, Hanaa hadnenanedanede? hahagaunee.
השיב להם ישוע:”אלוהים יכול לעשות את מה שבני־האדם אינם יכולים!“ 27
Nau hanaāenehenith, hayauhuhau hejethauuneethaunenau henanenauau neneedede Hejavaneauthau.
”אנחנו עזבנו הכול והלכנו אחריך!“אמר פטרוס לישוע. 28
Hanaāenehede Peda, Naune, naunaudauwunauau vahee, nau thaunauguhane.
”כן, “השיב ישוע,”וכל מי שעזב את ביתו, אשתו, אחיו, הוריו או ילדיו למען מלכות האלוהים, 29
Nau haeāedauwuna, Hethauwuu nāedauwunathana, hena haunauude henane henee hehauwunaude hedauauwuu, wauāthe henehā, wauāthe henauhauwauau, wauāthe henene wauāthe henesaunau, heee henajanedaunene Hejavaneauthu hedenaededaunene,
יקבל בתמורה כפל כפליים בעולם הזה וחיי נצח בעולם הבא.“ (aiōn g165, aiōnios g166) 30
Nananede hadjavaānesedanauau nuu hewaunehaa, nau hathāauauvaa hadnauusanauau henaedede hadnejethauuvadauauau. (aiōn g165, aiōnios g166)
ישוע קיבץ סביבו את שנים־עשר תלמידיו ואמר:”כידוע לכם אנחנו הולכים עכשיו לירושלים. כשנגיע לשם יתקיים כל מה שהנביאים אמרו על בן־האדם. 31
Hanaāedanaude nesenee, nau hanaāāedauwunaude, Naune, hadneyehaunauau Dādaunedan, nau vahee hayauhuhau hathāewauthaunauhuu haeyāhehauau heee Heau henane hethauwunauauchauau.
ימסרו אותו לידי הגויים אשר יתעללו בו, ילעגו לו, ירקו בפניו, 32
Hanau hadvenavathe Neauthu, nau hadvavavanauchuhāde, nau hadnaunaunauchaudauchuhāde, nau hadneguthahayauthāde.
יצליפו עליו בשוטים וימיתו אותו; אבל ביום השלישי יקום לתחייה.“ 33
Nau hadnenesegauhude, nau hadnaāde: nau nasese hadnaāejaegauhāde.
התלמידים לא הבינו את דבריו שהיו סתומים עבורם. 34
Nau haejaenauwu nuu: nau nuu hauthedau haeyaudaunaunauau, daudause haejaenauwu hathauthedaunāthee.
בהתקרבם ליריחו ישב עיוור אחד בצד הדרך וקיבץ נדבות. 35
Nau hethauwuu, hāayāedadauau Jericho, jasaa haenanenaugu henane haetheaugu nedechaudenenee dauhunedauwaude:
קולות האנשים הרבים שעברו על פניו עוררו את סקרנותו, ולכן שאל:”מה מתרחש כאן?“ 36
Nau haenedauwaude henanedanede dadavechaudenenee, haenaudedauva haesedaudenenee.
”ישוע מנצרת עובר לפניך!“השיבו לו. 37
Nau haeaāedauwunau, henee Jesus Nazareth hanehedesade.
מששמע זאת העיוור החל לצעוק:”ישוע בן־דוד, רחם עלי!“ 38
Nau hanaāevasanadede, Hejavaneauthusau, nananene Heau David, jeauwunaune, hathauhuk.
האנשים שהלכו לפני ישוע גערו בעיוור וניסו להשתיקו, אך ללא הצלחה. צעקותיו הלכו וגברו:”בן־דוד, רחם עלי!“ 39
Nau henee nanedauvathee haeneneuvanauau haddādaunaugunith: hau haevasanade haugauthe, Nananene Heau David, jeauwunaune.
קריאותיו הנואשות של העיוור הגיעו לאוזניו של ישוע והוא עצר.”הביאו אלי את האיש“, ציווה ישוע. כשהתקרב אליו העיוור שאל אותו ישוע: 40
Nau Hejavaneauthusau haedauusa, nau haeautheave hadjādaunade: nau hāayājenauusanith, haenaudedauna,
”מה אתה רוצה שאעשה למענך?“”אדוני, אני רוצה לראות!“התחנן העיוור. 41
Hauddusehathe henee hadenaasehathane? hathauhuk. Nau hanaāāedauwunaude, Vahadāhene, nanaa hadeesedanauwau nauhaudauwaude.
”ראייתך ניתנה לך!“השיב ישוע.”אמונתך ריפאה אותך.“ 42
Nau Hejavaneauthusau haenehetha, hanesedanauwu nananene nauhaudauwaude: hadethauwaudaude henayauhāne.
מיד שבה אליו ראייתו והוא הלך אחרי ישוע, מהלל ומשבח את האלוהים. גם שאר האנשים שראו את הפלא הללו ושיבחו את האלוהים. 43
Nau chauchaunu haeesedane henauhaudauwaude, nau haethauguha, haevaveenethedauna Hejavaneauthu: nau vahee henanedanede, hāenauhauduu, haevaveenethedaunanauau Hejavaneauthu.

< לוּקָס 18 >