ג'ון 6

1 כעבור זמן מה חצה ישוע את ים הכינרת (הנקרא גם ימת טבריה).

After these things, Jesus went away to the other side of the sea of Galilee, which is also called the Sea of Tiberias.

2 אנשים רבים הלכו אחריו, כי ראו כיצד ריפא את החולים.

A great multitude followed him, because they saw his signs which he did on those who were sick.

3 ישוע ותלמידיו עלו על אחד ההרים והתיישבו על הארץ.

Jesus went up into the mountain, and he sat there with his disciples.

4 היה זה זמן קצר לפני חג הפסח.

Now the Passover, the feast of the Jews, was at hand.

5 ישוע הביט סביבו וראה את ההמונים הבאים לקראתו.”מאין נשיג להם לחם לאכול?“ניסה ישוע את פיליפוס, כי למעשה ידע מה עמד לעשות.

Jesus therefore, lifting up his eyes and seeing that a great multitude was coming to him, said to Philip, “Where are we to buy bread, that these may eat?”

6

He said this to test him, for he himself knew what he would do.

7 ”גם אם נקנה לחם באלפיים שקלים, לא יספיק לכולם!“השיב פיליפוס.

Philip answered him, “Two hundred denarii worth of bread is not sufficient for them, that every one of them may receive a little.”

8 ‎אַנְדְּרֵי, אחיו של שמעון פטרוס, התערב ואמר:

One of his disciples, Andrew, Simon Peter’s brother, said to him,

9 ”יש כאן ילד שבידו חמש ככרות לחם ושני דגים, אבל מה יועיל הדבר לכל האלפים האלה?“

“There is a boy here who has five barley loaves and two fish, but what are these among so many?”

10 ”אמרו לכולם לשבת על האדמה“, ביקש ישוע מהסובבים אותו. כחמשת־אלפים גברים (לא כולל נשים וילדים) היו שם, וכולם התיישבו על המדשאה.

Jesus said, “Have the people sit down.” Now there was much grass in that place. So the men sat down, in number about five thousand.

11 ישוע לקח את ככרות הלחם, הודה לאלוהים, הגיש אותן לתלמידיו, והתלמידים הגישו לכל האנשים. ישוע עשה את אותו הדבר עם הדגים, וכולם אכלו לשובע.

Jesus took the loaves, and having given thanks, he distributed to the disciples, and the disciples to those who were sitting down, likewise also of the fish as much as they desired.

12 ”אספו בבקשה את הפירורים שנשארו, “ביקש ישוע,”כדי שדבר לא ייזרק.“

When they were filled, he said to his disciples, “Gather up the broken pieces which are left over, that nothing be lost.”

13 התלמידים אספו את הפירורים מחמש ככרות הלחם ומילאו בהם שנים־עשר סלים.

So they gathered them up, and filled twelve baskets with broken pieces from the five barley loaves, which were left over by those who had eaten.

14 כשראה ההמון את הנס הזה, קרא:”זהו באמת הנביא שציפינו לו!“

When therefore the people saw the sign which Jesus did, they said, “This is truly the prophet who comes into the world.”

15 ישוע ידע שהם היו מוכנים לאחוז בו בכוח ולהכתירו למלך, ומשום כך שוב נמלט לבדו אל אחד ההרים.

Jesus therefore, perceiving that they were about to come and take him by force to make him king, withdrew again to the mountain by himself.

16 בערב ירדו התלמידים לים

When evening came, his disciples went down to the sea.

17 ונכנסו לסירה, כשפניהם מועדות לכפר־נחום. הלילה ירד, וישוע עדיין לא שב אליהם.

They entered into the boat, and were going over the sea to Capernaum. It was now dark, and Jesus had not come to them.

18 בינתיים פרצה סערה בים, כי נשבה רוח חזקה.

The sea was tossed by a great wind blowing.

19 התלמידים חתרו במשוטיהם כחמישה קילומטרים, ולפתע ראו את ישוע פוסע לקראתם על־פני המים. פחד אחז אותם,

When therefore they had rowed about twenty-five or thirty stadia, they saw Jesus walking on the sea and drawing near to the boat; and they were afraid.

20 אולם ישוע הרגיעם:”זה אני, ישוע, אל תפחדו.“

But he said to them, “It is I. Do not be afraid.”

21 הם אספו אותו אל הסירה ומיד הגיעו אל יעדם.

They were willing therefore to receive him into the boat. Immediately the boat was at the land where they were going.

22 למחרת התקהלו אנשים רבים במקום שישוע חולל את נס הלחם. הם המתינו לישוע, כי לא ראו אותו עוזב את המקום עם תלמידיו בסירה.

On the next day, the multitude that stood on the other side of the sea saw that there was no other boat there, except the one in which his disciples had embarked, and that Jesus had not entered with his disciples into the boat, but his disciples had gone away alone.

23 בינתיים הגיעו אל המקום גם סירות אחרות מטבריה.

However, boats from Tiberias came near to the place where they ate the bread after the Lord had given thanks.

24 כשנוכחו האנשים כי ישוע איננו שם, הם עלו לסירות והפליגו לכפר־נחום כדי לחפש אותו.

When the multitude therefore saw that Jesus was not there, nor his disciples, they themselves got into the boats and came to Capernaum, seeking Jesus.

25 הם מצאו אותו בכפר־נחום ושאלו בתמיהה:”רבי, כיצד הגעת הנה?“

When they found him on the other side of the sea, they asked him, “Rabbi, when did you come here?”

26 ”האמת היא שאתם רוצים להיות בחברתי מפני שאכלתם לשובע, ולא מפני שאתם מאמינים בי ובאותותיי!“השיב להם ישוע.

Jesus answered them, “Most certainly I tell you, you seek me, not because you saw signs, but because you ate of the loaves and were filled.

27 ”אל תעמלו בעד המזון אשר כלה ונגמר, כי אם הקדישו את זמנכם למזון החיים שאותו תקבלו מבן־האדם, כי לשם כך שלח אותי האלוהים אבי.“ (aiōnios g166)

Do not work for the food which perishes, but for the food which remains to consummate (aiōnios g166) life, which the Son of Man will give to you. For God the Father has sealed him."

28 ”מה עלינו לעשות כדי למצוא־חן בעיני אלוהים?“שאלו.

They said therefore to him, “What must we do, that we may work the works of God?”

29 ”אלוהים רוצה שתאמינו במי שהוא שלח אליכם“, השיב ישוע.

Jesus answered them, “This is the work of God, that you believe in him whom he has sent.”

30 ”אם ברצונך שנאמין כי אתה המשיח, עליך להראות לנו עוד נסים ונפלאות.

They said therefore to him, “What then do you do for a sign, that we may see and believe you? What work do you do?

31 אבותינו אכלו יום יום את המן במדבר כמו שכתוב:’ודגן־שמים נתן להם‘.“

Our fathers ate the manna in the wilderness. As it is written, ‘He gave them bread out of heaven to eat.’”

32 אולם ישוע הסביר:”אני אומר לכם שלא משה נתן לכם את הלחם מהשמים, אלא אבי הוא שנותן לכם את הלחם האמתי מהשמים.

Jesus therefore said to them, “Most certainly, I tell you, it was not Moses who gave you the bread out of heaven, but my Father gives you the true bread out of heaven.

33 הלחם האמתי הוא זה שנשלח מהשמים על־ידי אלוהים, והוא מעניק חיים לעולם.“

For the bread of God is that which comes down out of heaven and gives life to the world.”

34 ”אדון, “קראו,”תן לנו תמיד את הלחם הזה!“

They said therefore to him, “Lord, always give us this bread.”

35 ”אני הוא לחם החיים“, אמר ישוע.”כל הבא אלי לא ירעב לעולם. כל המאמין בי לא יצמא לעולם.

Jesus said to them, “I am the bread of life. Whoever comes to me will not be hungry, and whoever believes in me will never be thirsty.

36 אבל הבעיה היא שאינכם מאמינים גם לאחר שראיתם אותי.

But I told you that you have seen me, and yet you do not believe.

37 אולם אחדים יבואו אלי ויאמינו בי – אלה שאבי נתן לי – ואני מבטיח שלא אדחה איש,

All those whom the Father gives me will come to me. He who comes to me I will in no way throw out.

38 כי באתי לכאן מהשמים לעשות את רצונו של האלוהים אשר שלחני, ולא את רצוני.

For I have come down from heaven, not to do my own will, but the will of him who sent me.

39 ”האב אשר שלח אותי רוצה שלא אאבד איש מאלה שנתן לי, אלא שאקים את כולם לתחייה ביום האחרון.

This is the will of my Father who sent me, that of all he has given to me I should lose nothing, but should raise him up at the last day.

40 זהו רצונו: שכל הרואה אותי ומאמין בי יחיה חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.“ (aiōnios g166)

This is the will of the one who sent me, that everyone who sees the Son and believes in him should have consummate (aiōnios g166) life; and I will raise him up at the last day."

41 היהודים רגזו עליו משום שטען כי הוא הלחם היורד מן השמים.

The Jews therefore murmured concerning him, because he said, “I am the bread which came down out of heaven.”

42 ”אילו שטויות הוא מדבר?“שאלו.”הלא הוא ישוע בן־יוסף; אנחנו מכירים היטב את כל משפחתו! איך הוא מעז לטעון שהוא בא מהשמים?“

They said, “Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we know? How then does he say, ‘I have come down out of heaven’?”

43 ”אל תתרגזו על דברי אלה“, ביקש ישוע.

Therefore Jesus answered them, “Do not murmur among yourselves.

44 ”רק מי שאלוהים שולח יוכל לבוא אלי, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון.

No one can come to me unless the Father who sent me draws him; and I will raise him up in the last day.

45 הלא כתוב בספרי הנביאים:’וכל בניך למודי ה׳‘. ואמנם, כל השומע לקול אלוהים ולומד את האמת על אודותיו, יבוא אלי.

It is written in the prophets, ‘They will all be taught by God.’ Therefore everyone who hears from the Father and has learned, comes to me.

46 לא שמישהו ראה את האלוהים; אני לבדי ראיתי אותו, שהרי הוא שלח אותי.

Not that anyone has seen the Father, except he who is from God. He has seen the Father.

47 ”אני אומר לכם באמת, כל המאמין בי יחיה חיי נצח. (aiōnios g166)

Most certainly, I tell you, he who believes in me has consummate (aiōnios g166) life.

48 אני הוא לחם החיים.

I am the bread of life.

49 אבותיכם אכלו את המן במדבר ומתו.

Your fathers ate the manna in the wilderness and they died.

50 אולם מי שאוכל מלחם החיים, היורד מהשמים, יחיה חיי נצח ולא ימות.

This is the bread which comes down out of heaven, that anyone may eat of it and not die.

51 אנוכי לחם החיים היורד מהשמים; כל האוכל מהלחם הזה יחיה לנצח. אני נותן את בשרי כלחם כדי שהעולם יחיה.“ (aiōn g165)

I am the living bread which came down out of heaven. If anyone eats of this bread, he will live in this age (aiōn g165). Yes, the bread which I will give for the life of the world is my flesh."

52 ”איך הוא יכול לתת לנו לאכול את בשרו?“החלו היהודים להתווכח ביניהם.

The Jews therefore contended with one another, saying, “How can this man give us his flesh to eat?”

53 ”אני אומר לכם ברצינות, “המשיך ישוע,”אם לא תאכלו את בשר המשיח ולא תשתו את דמו, אין לכם חיים בקרבכם!

Jesus therefore said to them, “Most certainly I tell you, unless you eat the flesh of the Son of Man and drink his blood, you do not have life in yourselves.

54 אולם כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי חיי נצח, ואני אקימו לתחייה ביום האחרון. (aiōnios g166)

He who eats my flesh and drinks my blood has consummate (aiōnios g166) life, and I will raise him up at the last day.

55 כי בשרי הוא מזון אמתי, ודמי הוא משקה אמתי.

For my flesh is food indeed, and my blood is drink indeed.

56 כל האוכל את בשרי ושותה את דמי חי בי, ואני חי בו.

He who eats my flesh and drinks my blood lives in me, and I in him.

57 כל הניזון ממני חי בזכותי, כשם שאבי החי שלח אותי ואני חי בזכותו.

As the living Father sent me, and I live because of the Father, so he who feeds on me will also live because of me.

58 אני הלחם האמתי היורד מהשמים – לא כמו המן שאכלו אבותינו במדבר ומתו. כל האוכל את הלחם הזה יחיה לנצח.“ (aiōn g165)

This is the bread which came down out of heaven—not as our fathers ate, and died. He who eats this bread will live in this age (aiōn g165)."

59 ישוע לימד אותם דברים אלה בבית־הכנסת בכפר־נחום.

He said these things in the synagogue, as he taught in Capernaum.

60 אפילו תלמידיו אמרו:”קשה לקבל את מה שהוא אומר. איך אפשר להאמין בזה?“

Therefore many of his disciples, when they heard this, said, “This is a hard saying! Who can listen to it?”

61 ישוע חש בלבו שתלמידיו התלוננו על דבריו.”מה מטריד אתכם?“שאל אותם.

But Jesus knowing in himself that his disciples murmured at this, said to them, “Does this cause you to stumble?

62 ”מה תגידו אם תראו את בן־האדם עולה חזרה לשמים?

Then what if you would see the Son of Man ascending to where he was before?

63 רק רוח אלוהים מעניק חיים; בכוחו של האדם אין כל תועלת. הדברים שאמרתי לכם הם דברי רוח וחיים.

It is the spirit who gives life. The flesh profits nothing. The words that I speak to you are spirit, and are life.

64 אך בכל זאת יש ביניכם כאלה שאינם מאמינים.“ישוע אמר זאת מפני שידע מראש מי לא יאמין בו ומי יסגיר אותו.

But there are some of you who do not believe.” For Jesus knew from the beginning who they were who did not believe, and who it was who would betray him.

65 ”משום כך אמרתי לכם שאיש אינו יכול לבוא אלי אלא אם זה מעשה מידי אלוהים“, הסביר ישוע.

He said, “For this cause I have said to you that no one can come to me, unless it is given to him by my Father.”

66 באותו יום עזבו אותו תלמידים רבים.

At this, many of his disciples went back and walked no more with him.

67 ”האם גם אתם רוצים לעזוב אותי?“שאל ישוע את שנים־עשר תלמידיו.

Jesus said therefore to the twelve, “You do not also want to go away, do you?”

68 ”אדוני, לאן נלך ולמי?“קרא שמעון פטרוס.”רק לך יש דברים של חיי נצח, (aiōnios g166)

Simon Peter answered him, "Lord, to whom would we go? You have the words of consummate (aiōnios g166) life.

69 ואנחנו יודעים ומאמינים שאתה קדוש האלוהים!“

We have come to believe and know that you are the Christ, the Son of the living God.”

70 השיב להם ישוע:”אני בחרתי בכם בעצמי – שנים־עשר במספר – ובכל זאת, אחד מכם הוא שטן.“

Jesus answered them, “Did not I choose you, the twelve, and one of you is a devil?”

71 הוא התכוון ליהודה בן־שמעון איש־קריות, אחד משנים־עשר התלמידים, שעמד להסגירו.

Now he spoke of Judas, the son of Simon Iscariot, for it was he who would betray him, being one of the twelve.

Jesus Preaches in the Synagogue