< איוב 21 >

וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ 1
respondens autem Iob dixit
שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ מִלָּתִי וּתְהִי־זֹאת תַּנְחוּמֹֽתֵיכֶֽם׃ 2
audite quaeso sermones meos et agetis paenitentiam
שָׂאוּנִי וְאָנֹכִי אֲדַבֵּר וְאַחַר דַּבְּרִי תַלְעִֽיג׃ 3
sustinete me ut et ego loquar et post mea si videbitur verba ridete
הֶאָנֹכִי לְאָדָם שִׂיחִי וְאִם־מַדּוּעַ לֹא־תִקְצַר רוּחִֽי׃ 4
numquid contra hominem disputatio mea est ut merito non debeam contristari
פְּנוּ־אֵלַי וְהָשַׁמּוּ וְשִׂימוּ יָד עַל־פֶּֽה׃ 5
adtendite me et obstupescite et superponite digitum ori vestro
וְאִם־זָכַרְתִּי וְנִבְהָלְתִּי וְאָחַז בְּשָׂרִי פַּלָּצֽוּת׃ 6
et ego quando recordatus fuero pertimesco et concutit carnem meam tremor
מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם־גָּבְרוּ חָֽיִל׃ 7
quare ergo impii vivunt sublevati sunt confortatique divitiis
זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶֽם׃ 8
semen eorum permanet coram eis propinquorum turba et nepotum in conspectu eorum
בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶֽם׃ 9
domus eorum securae sunt et pacatae et non est virga Dei super illos
שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּֽל׃ 10
bos eorum concepit et non abortit vacca peperit et non est privata fetu suo
יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדֽוּן׃ 11
egrediuntur quasi greges parvuli eorum et infantes eorum exultant lusibus
יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָֽב׃ 12
tenent tympanum et citharam et gaudent ad sonitum organi
יבלו יְכַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָֽתּוּ׃ (Sheol h7585) 13
ducunt in bonis dies suos et in puncto ad inferna descendunt (Sheol h7585)
וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָֽצְנוּ׃ 14
qui dixerunt Deo recede a nobis et scientiam viarum tuarum nolumus
מַה־שַׁדַּי כִּֽי־נַֽעַבְדֶנּוּ וּמַה־נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע־בּֽוֹ׃ 15
quid est Omnipotens ut serviamus ei et quid nobis prodest si oraverimus illum
הֵן לֹא בְיָדָם טוּבָם עֲצַת רְשָׁעִים רָחֲקָה מֶֽנִּי׃ 16
verumtamen quia non sunt in manu eorum bona sua consilium impiorum longe sit a me
כַּמָּה ׀ נֵר־רְשָׁעִים יִדְעָךְ וְיָבֹא עָלֵימוֹ אֵידָם חֲבָלִים יְחַלֵּק בְּאַפּֽוֹ׃ 17
quotiens lucerna impiorum extinguetur et superveniet eis inundatio et dolores dividet furoris sui
יִהְיוּ כְּתֶבֶן לִפְנֵי־רוּחַ וּכְמֹץ גְּנָבַתּוּ סוּפָֽה׃ 18
erunt sicut paleae ante faciem venti et sicut favilla quam turbo dispergit
אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן־לְבָנָיו אוֹנוֹ יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָֽע׃ 19
Deus servabit filiis illius dolorem patris et cum reddiderit tunc sciet
יִרְאוּ עינו עֵינָיו כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּֽה׃ 20
videbunt oculi eius interfectionem suam et de furore Omnipotentis bibet
כִּי מַה־חֶפְצוֹ בְּבֵיתוֹ אַחֲרָיו וּמִסְפַּר חֳדָשָׁיו חֻצָּֽצוּ׃ 21
quid enim ad eum pertinet de domo sua post se et si numerus mensuum eius dimidietur
הַלְאֵל יְלַמֶּד־דָּעַת וְהוּא רָמִים יִשְׁפּֽוֹט׃ 22
numquid Deum quispiam docebit scientiam qui excelsos iudicat
זֶה יָמוּת בְּעֶצֶם תֻּמּוֹ כֻּלּוֹ שַׁלְאֲנַן וְשָׁלֵֽיו׃ 23
iste moritur robustus et sanus dives et felix
עֲטִינָיו מָלְאוּ חָלָב וּמֹחַ עַצְמוֹתָיו יְשֻׁקֶּֽה׃ 24
viscera eius plena sunt adipe et medullis ossa illius inrigantur
וְזֶה יָמוּת בְּנֶפֶשׁ מָרָה וְלֹֽא־אָכַל בַּטּוֹבָֽה׃ 25
alius vero moritur in amaritudine animae absque ullis opibus
יַחַד עַל־עָפָר יִשְׁכָּבוּ וְרִמָּה תְּכַסֶּה עֲלֵיהֶֽם׃ 26
et tamen simul in pulverem dormient et vermes operient eos
הֵן יָדַעְתִּי מַחְשְׁבֽוֹתֵיכֶם וּמְזִמּוֹת עָלַי תַּחְמֹֽסוּ׃ 27
certe novi cogitationes vestras et sententias contra me iniquas
כִּי תֹֽאמְרוּ אַיֵּה בֵית־נָדִיב וְאַיֵּה אֹהֶל ׀ מִשְׁכְּנוֹת רְשָׁעִֽים׃ 28
dicitis enim ubi est domus principis et ubi tabernacula impiorum
הֲלֹא שְׁאֶלְתֶּם עוֹבְרֵי דָרֶךְ וְאֹתֹתָם לֹא תְנַכֵּֽרוּ׃ 29
interrogate quemlibet de viatoribus et haec eadem eum intellegere cognoscetis
כִּי לְיוֹם אֵיד יֵחָשֶׂךְ רָע לְיוֹם עֲבָרוֹת יוּבָֽלוּ׃ 30
quia in diem perditionis servabitur malus et ad diem furoris ducitur
מִֽי־יַגִּיד עַל־פָּנָיו דַּרְכּוֹ וְהֽוּא־עָשָׂה מִי יְשַׁלֶּם־לֽוֹ׃ 31
quis arguet coram eo viam eius et quae fecit quis reddet illi
וְהוּא לִקְבָרוֹת יוּבָל וְֽעַל־גָּדִישׁ יִשְׁקֽוֹד׃ 32
ipse ad sepulchra ducetur et in congerie mortuorum vigilabit
מָֽתְקוּ־לוֹ רִגְבֵי נָחַל וְאַחֲרָיו כָּל־אָדָם יִמְשׁוֹךְ וּלְפָנָיו אֵין מִסְפָּֽר׃ 33
dulcis fuit glareis Cocyti et post se omnem hominem trahet et ante se innumerabiles
וְאֵיךְ תְּנַחֲמוּנִי הָבֶל וּתְשֽׁוּבֹתֵיכֶם נִשְׁאַר־מָֽעַל׃ 34
quomodo igitur consolamini me frustra cum responsio vestra repugnare ostensa sit veritati

< איוב 21 >