< איוב 20 >
וַיַּעַן צֹפַר הַנַּֽעֲמָתִי וַיֹּאמַֽר׃ | 1 |
respondens autem Sophar Naamathites dixit
לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִֽי׃ | 2 |
idcirco cogitationes meae variae succedunt sibi et mens in diversa rapitur
מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע וְרוּחַ מִֽבִּינָתִי יַעֲנֵֽנִי׃ | 3 |
doctrinam qua me arguis audiam et spiritus intellegentiae meae respondebit mihi
הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי־עַד מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי־אָֽרֶץ׃ | 4 |
hoc scio a principio ex quo positus est homo super terram
כִּי רִנְנַת רְשָׁעִים מִקָּרוֹב וְשִׂמְחַת חָנֵף עֲדֵי־רָֽגַע׃ | 5 |
quod laus impiorum brevis sit et gaudium hypocritae ad instar puncti
אִם־יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּֽיעַ׃ | 6 |
si ascenderit usque ad caelum superbia eius et caput eius nubes tetigerit
כְּֽגֶלֲלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּֽוֹ׃ | 7 |
quasi sterquilinium in fine perdetur et qui eum viderant dicent ubi est
כַּחֲלוֹם יָעוּף וְלֹא יִמְצָאוּהוּ וְיֻדַּד כְּחֶזְיוֹן לָֽיְלָה׃ | 8 |
velut somnium avolans non invenietur transiet sicut visio nocturna
עַיִן שְׁזָפַתּוּ וְלֹא תוֹסִיף וְלֹא־עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמֽוֹ׃ | 9 |
oculus qui eum viderat non videbit neque ultra intuebitur eum locus suus
בָּנָיו יְרַצּוּ דַלִּים וְיָדָיו תָּשֵׁבְנָה אוֹנֽוֹ׃ | 10 |
filii eius adterentur egestate et manus illius reddent ei dolorem suum
עַצְמוֹתָיו מָלְאוּ עלומו עֲלוּמָיו וְעִמּוֹ עַל־עָפָר תִּשְׁכָּֽב׃ | 11 |
ossa eius implebuntur vitiis adulescentiae eius et cum eo in pulverem dormient
אִם־תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשׁוֹנֽוֹ׃ | 12 |
cum enim dulce fuerit in ore eius malum abscondet illud sub lingua sua
יַחְמֹל עָלֶיהָ וְלֹא יַֽעַזְבֶנָּה וְיִמְנָעֶנָּה בְּתוֹךְ חִכּֽוֹ׃ | 13 |
parcet illi et non derelinquet illud et celabit in gutture suo
לַחְמוֹ בְּמֵעָיו נֶהְפָּךְ מְרוֹרַת פְּתָנִים בְּקִרְבּֽוֹ׃ | 14 |
panis eius in utero illius vertetur in fel aspidum intrinsecus
חַיִל בָּלַע וַיְקִאֶנּוּ מִבִּטְנוֹ יוֹרִשֶׁנּוּ אֵֽל׃ | 15 |
divitias quas devoravit evomet et de ventre illius extrahet eas Deus
רֹאשׁ־פְּתָנִים יִינָק תַּֽהַרְגֵהוּ לְשׁוֹן אֶפְעֶֽה׃ | 16 |
caput aspidum suget occidet eum lingua viperae
אַל־יֵרֶא בִפְלַגּוֹת נַהֲרֵי נַחֲלֵי דְּבַשׁ וְחֶמְאָֽה׃ | 17 |
non videat rivulos fluminis torrentes mellis et butyri
מֵשִׁיב יָגָע וְלֹא יִבְלָע כְּחֵיל תְּמוּרָתוֹ וְלֹא יַעֲלֹֽס׃ | 18 |
luet quae fecit omnia nec tamen consumetur iuxta multitudinem adinventionum suarum sic et sustinebit
כִּֽי־רִצַּץ עָזַב דַּלִּים בַּיִת גָּזַל וְלֹא יִבֶנֵֽהוּ׃ | 19 |
quoniam confringens nudavit pauperes domum rapuit et non aedificavit eam
כִּי ׀ לֹא־יָדַע שָׁלֵו בְּבִטְנוֹ בַּחֲמוּדוֹ לֹא יְמַלֵּֽט׃ | 20 |
nec est satiatus venter eius et cum habuerit quae cupierat possidere non poterit
אֵין־שָׂרִיד לְאָכְלוֹ עַל־כֵּן לֹא־יָחִיל טוּבֽוֹ׃ | 21 |
non remansit de cibo eius et propterea nihil permanebit de bonis eius
בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ כָּל־יַד עָמֵל תְּבוֹאֶֽנּוּ׃ | 22 |
cum satiatus fuerit artabitur aestuabit et omnis dolor inruet in eum
יְהִי ׀ לְמַלֵּא בִטְנוֹ יְֽשַׁלַּח־בּוֹ חֲרוֹן אַפּוֹ וְיַמְטֵר עָלֵימוֹ בִּלְחוּמֽוֹ׃ | 23 |
utinam impleatur venter eius ut emittat in eum iram furoris sui et pluat super illum bellum suum
יִבְרַח מִנֵּשֶׁק בַּרְזֶל תַּחְלְפֵהוּ קֶשֶׁת נְחוּשָֽׁה׃ | 24 |
fugiet arma ferrea et inruet in arcum aereum
שָׁלַף וַיֵּצֵא מִגֵּוָה וּבָרָק מִֽמְּרֹרָתוֹ יַהֲלֹךְ עָלָיו אֵמִֽים׃ | 25 |
eductus et egrediens de vagina sua et fulgurans in amaritudine sua vadent et venient super eum horribiles
כָּל־חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹֽא־נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלֽוֹ׃ | 26 |
omnes tenebrae absconditae sunt in occultis eius devorabit eum ignis qui non succenditur adfligetur relictus in tabernaculo suo
יְגַלּוּ שָׁמַיִם עֲוֺנוֹ וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לֽוֹ׃ | 27 |
revelabunt caeli iniquitatem eius et terra consurget adversus eum
יִגֶל יְבוּל בֵּיתוֹ נִגָּרוֹת בְּיוֹם אַפּֽוֹ׃ | 28 |
apertum erit germen domus illius detrahetur in die furoris Dei
זֶה ׀ חֵֽלֶק־אָדָם רָשָׁע מֵאֱלֹהִים וְנַחֲלַת אִמְרוֹ מֵאֵֽל׃ | 29 |
haec est pars hominis impii a Deo et hereditas verborum eius a Domino