מִשְׁלֵי 3

1 בְּנִי תּוֹרָתִי אַל־תִּשְׁכָּח וּמִצְוֺתַי יִצֹּר לִבֶּֽךָ׃

Mi sone, foryete thou not my lawe; and thyn herte kepe my comaundementis.

2 כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָֽךְ׃

For tho schulen sette to thee the lengthe of daies, and the yeeris of lijf, and pees.

3 חֶסֶד וֶאֱמֶת אַֽל־יַעַזְבֻךָ קׇשְׁרֵם עַל־גַּרְגְּרוֹתֶיךָ כׇּתְבֵם עַל־לוּחַ לִבֶּֽךָ׃

Merci and treuthe forsake thee not; bynde thou tho to thi throte, and write in the tablis of thin herte.

4 וּמְצָא־חֵן וְשֵֽׂכֶל־טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָֽם׃

And thou schalt fynde grace, and good teching bifore God and men.

5 בְּטַח אֶל־יְהֹוָה בְּכׇל־לִבֶּךָ וְאֶל־בִּינָתְךָ אַל־תִּשָּׁעֵֽן׃

Haue thou trist in the Lord, of al thin herte; and triste thou not to thi prudence.

6 בְּכׇל־דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹֽרְחֹתֶֽיךָ׃

In alle thi weies thenke thou on hym, and he schal dresse thi goyngis.

7 אַל־תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת־יְהֹוָה וְסוּר מֵרָֽע׃

Be thou not wijs anentis thi silf; drede thou God, and go awei fro yuel.

8 רִפְאוּת תְּהִי לְשׇׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶֽיךָ׃

For whi helthe schal be in thi nawle, and moisting of thi boonys.

9 כַּבֵּד אֶת־יְהֹוָה מֵהוֹנֶךָ וּמֵרֵאשִׁית כׇּל־תְּבוּאָתֶֽךָ׃

Onoure thou the Lord of thi catel, and of the beste of alle thi fruytis yyue thou to pore men;

10 וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹֽצוּ׃

and thi bernes schulen be fillid with abundaunce, and pressours schulen flowe with wiyn.

11 מוּסַר יְהֹוָה בְּנִי אַל־תִּמְאָס וְאַל־תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃

My sone, caste thou not awei the teching of the Lord; and faile thou not, whanne thou art chastisid of him.

12 כִּי אֶת ־ אֲשֶׁר יֶאֱהַב יְהֹוָה יוֹכִיחַ וּכְאָב אֶת־בֵּן יִרְצֶֽה׃

For the Lord chastisith hym, whom he loueth; and as a fadir in the sone he plesith hym.

13 אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חׇכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָֽה׃

Blessid is the man that fyndith wisdom, and which flowith with prudence.

14 כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר־כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָֽהּ׃

The geting therof is betere than the marchaundie of gold and of siluer; the fruytis therof ben the firste and clenneste.

15 יְקָרָה הִיא (מפניים) [מִפְּנִינִים] וְכׇל־חֲפָצֶיךָ לֹא יִֽשְׁווּ־בָֽהּ׃

It is preciousere than alle richessis; and alle thingis that ben desirid, moun not be comparisound to this.

16 אֹרֶךְ יָמִים בִּֽימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבֽוֹד׃

Lengthe of daies is in the riythalf therof, and richessis and glorie ben in the lifthalf therof.

17 דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי־נֹעַם וְֽכׇל־נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלֽוֹם׃

The weies therof ben feire weies, and alle the pathis therof ben pesible.

18 עֵץ־חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְֽתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּֽׁר׃

It is a tre of lijf to hem that taken it; and he that holdith it, is blessid.

19 יְֽהֹוָה בְּחׇכְמָה יָסַד־אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָֽה׃

The Lord foundide the erthe bi wisdom; he stablischide heuenes bi prudence.

20 בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ־טָֽל׃

The depthis of watris braken out bi his wisdom; and cloudis wexen togidere bi dewe.

21 בְּנִי אַל־יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּֽה׃

My sone, these thingis flete not awey fro thin iyen; kepe thou my lawe, and my counsel;

22 וְיִֽהְיוּ חַיִּים לְנַפְשֶׁךָ וְחֵן לְגַרְגְּרֹתֶֽיךָ׃

and lijf schal be to thi soule, and grace `schal be to thi chekis.

23 אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ וְרַגְלְךָ לֹא תִגּֽוֹף׃

Thanne thou schalt go tristili in thi weie; and thi foot schal not snapere.

24 אִם־תִּשְׁכַּב לֹֽא־תִפְחָד וְשָׁכַבְתָּ וְֽעָרְבָה שְׁנָתֶֽךָ׃

If thou schalt slepe, thou schalt not drede; thou schalt reste, and thi sleep schal be soft.

25 אַל־תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹֽא׃

Drede thou not bi sudeyne feer, and the powers of wickid men fallynge in on thee.

26 כִּֽי־יְהֹוָה יִֽהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּֽכֶד׃

For the Lord schal be at thi side; and he schal kepe thi foot, that thou be not takun.

27 אַל־תִּמְנַע־טוֹב מִבְּעָלָיו בִּֽהְיוֹת לְאֵל (ידיך) [יָדְךָ] לַעֲשֽׂוֹת׃

Nil thou forbede to do wel him that mai; if thou maist, and do thou wel.

28 אַל־תֹּאמַר (לרעיך) [לְרֵעֲךָ ׀] לֵךְ וָשׁוּב וּמָחָר אֶתֵּן וְיֵשׁ אִתָּֽךְ׃

Seie thou not to thi frend, Go, and turne thou ayen, and to morewe Y schal yyue to thee; whanne thou maist yyue anoon.

29 אַל־תַּחֲרֹשׁ עַל־רֵעֲךָ רָעָה וְהֽוּא־יוֹשֵׁב לָבֶטַח אִתָּֽךְ׃

Ymagyne thou not yuel to thi freend, whanne he hath trist in thee.

30 אַל־[תָּרִיב] (תרוב) עִם־אָדָם חִנָּם אִם־לֹא גְמָלְךָ רָעָֽה׃

Stryue thou not ayens a man with out cause, whanne he doith noon yuel to thee.

31 אַל־תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל־תִּבְחַר בְּכׇל־דְּרָכָֽיו׃

Sue thou not an vniust man, sue thou not hise weies.

32 כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה נָלוֹז וְֽאֶת־יְשָׁרִים סוֹדֽוֹ׃

For ech disseyuer is abhomynacioun of the Lord; and his speking is with simple men.

33 מְאֵרַת יְהֹוָה בְּבֵית רָשָׁע וּנְוֵה צַדִּיקִים יְבָרֵֽךְ׃

Nedinesse is sent of the Lord in the hous of a wickid man; but the dwelling places of iust men schulen be blessid.

34 אִם־לַלֵּצִים הֽוּא־יָלִיץ (ולעניים) [וְלַעֲנָוִים] יִתֶּן־חֵֽן׃

He schal scorne scorneris; and he schal yyue grace to mylde men.

35 כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ וּכְסִילִים מֵרִים קָלֽוֹן׃

Wise men schulen haue glorie; enhaunsing of foolis is schenschipe.