מִשְׁלֵי 2

1 בְּנִי אִם־תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֺתַי תִּצְפֹּן אִתָּֽךְ׃

Mi sone, if thou resseyuest my wordis, `and hidist myn heestis anentis thee;

2 לְהַקְשִׁיב לַחׇכְמָה אׇזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָֽה׃

that thin eere here wisdom, bowe thin herte to knowe prudence.

3 כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶֽךָ׃

For if thou inwardli clepist wisdom, and bowist thin herte to prudence;

4 אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְֽכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶֽׂנָּה׃

if thou sekist it as money, and diggist it out as tresours;

5 אָז תָּבִין יִרְאַת יְהֹוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָֽא׃

thanne thou schalt vndirstonde the drede of the Lord, and schalt fynde the kunnyng of God.

6 כִּֽי־יְהֹוָה יִתֵּן חׇכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָֽה׃

For the Lord yyueth wisdom; and prudence and kunnyng is of his mouth.

7 (וצפן) [יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹֽם׃

He schal kepe the heelthe of riytful men, and he schal defende hem that goen sympli.

8 לִנְצֹר אׇרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹֽר׃

And he schal kepe the pathis of riytfulnesse, and he schal kepe the weies of hooli men.

9 אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כׇּל־מַעְגַּל־טֽוֹב׃

Thanne thou schalt vndirstonde riytfulnesse, and dom, and equytee, and ech good path.

10 כִּֽי־תָבוֹא חׇכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְֽנַפְשְׁךָ יִנְעָֽם׃

If wysdom entrith in to thin herte, and kunnyng plesith thi soule,

11 מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶֽכָּה׃

good councel schal kepe thee, and prudence schal kepe thee; that thou be delyuered fro an yuel weie,

12 לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכֽוֹת׃

and fro a man that spekith weiward thingis.

13 הַעֹזְבִים אׇרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹֽשֶׁךְ׃

Whiche forsaken a riytful weie, and goen bi derk weies;

14 הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּֽתַהְפֻּכוֹת רָֽע׃

whiche ben glad, whanne thei han do yuel, and maken ful out ioye in worste thingis;

15 אֲשֶׁר אׇרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃

whose weies ben weywerd, and her goyingis ben of yuel fame.

16 לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנׇּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִֽיקָה׃

That thou be delyuered fro an alien womman, and fro a straunge womman, that makith soft hir wordis;

17 הַֽעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ וְאֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵֽחָה׃

and forsakith the duyk of hir tyme of mariage,

18 כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל־רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶֽיהָ׃

and hath foryete the couenaunt of hir God. For the hous of hir is bowid to deeth, and hir pathis to helle.

19 כׇּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹֽא־יַשִּׂיגוּ אׇרְחוֹת חַיִּֽים׃

Alle that entren to hir, schulen not turne ayen, nether schulen catche the pathis of lijf.

20 לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאׇרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹֽר׃

That thou go in a good weie, and kepe the pathis of iust men.

21 כִּֽי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ־אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָֽהּ׃

Forsothe thei that ben riytful, schulen dwelle in the lond; and symple men schulen perfitli dwelle ther ynne.

22 וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּֽנָּה׃

But vnfeithful men schulen be lost fro the loond; and thei that doen wickidli, schulen be takun awey fro it.