< שיר השירים 4 >
הנך יפה רעיתי הנך יפה--עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד | 1 |
Eis que és formosa, amiga minha, eis que és formosa: os teus olhos são como os das pombas entre as tuas tranças: o teu cabelo é como o rebanho de cabras que pastam no monte de Gilead.
שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם | 2 |
Os teus dentes são como o rebanho das ovelhas tosquiadas, que sobem do lavadouro, e todas elas produzem gêmeos, e nenhuma há estéril entre elas.
כחוט השני שפתותיך ומדברך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך | 3 |
Os teus lábios são como um fio de escarlate, e o teu falar é doce: a fonte da tua cabeça como um pedaço de romã entre as tuas tranças.
כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגברים | 4 |
O teu pescoço é como a torre de David, edificada para pendurar armas: mil escudos pendem dela, todos rodelas de valorosos.
שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים | 5 |
Os teus dois peitos são como dois filhos gêmeos da corça, que se apascentam entre os lírios.
עד שיפוח היום ונסו הצללים--אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה | 6 |
Até que sopre o dia, e fujam as sombras, irei ao monte da mirra e ao outeiro do incenso.
כלך יפה רעיתי ומום אין בך | 7 |
Tu és toda formosa, amiga minha, e em ti não há mancha.
אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים | 8 |
Vem comigo do líbano, ó esposa, comigo do líbano vem: olha desde o cume de Amana, desde o cume de Senir e de Hermon, desde as moradas dos leões, desde os montes dos leopardos.
לבבתני אחתי כלה לבבתני באחד (באחת) מעיניך באחד ענק מצורניך | 9 |
Tiraste-me o coração, irmã minha, ó esposa: tiraste-me o coração com um dos teus olhos, com um colar do teu pescoço.
מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים | 10 |
Que belos são os teus amores, irmã minha! oh esposa minha! quanto melhores são os teus amores do que o vinho! e o cheiro dos teus unguentos do que o de todas as especiarias!
נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון | 11 |
Favos de mel estão manando dos teus lábios, ó esposa! mel e leite estão debaixo da tua língua, e o cheiro dos teus vestidos é como o cheiro do líbano.
גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום | 12 |
Jardim fechado és tu, irmã minha, esposa minha, manancial fechado, fonte selada.
שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים | 13 |
Os teus renovos são um pomar de romãs, com frutos excelentes, o cipreste com o nardo,
נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים | 14 |
O nardo, e o açafrão, o cálamo, e a canela, com toda a sorte de árvores de incenso, a mirra e aloes, com todas as principais especiarias.
מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון | 15 |
És a fonte dos jardins, poço das águas vivas, que correm do líbano!
עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו | 16 |
Levanta-te, vento norte, e vem tu, vento sul: assopra no meu jardim, para que destilem os seus aromas: ah! se viesse o meu amado para o seu jardim, e comesse os seus frutos excelentes!